גייל לינדס הוא אדם יומרני ביותר, אחרת איך תסבירו שם יומרני כמו "פסיפס" לספר?
פסיפס משמעותו מאות אלפי פריטים קטנים הנראים שונה זה מזה היוצרים ביחד תמונה ייחודית.
בספר הזה אין מגוון פרטים, אין שום תחושה של פרטים אקראים המתחברים יחדיו לתמונת מצב ייחודית. ההתחלה חלשה, הסוף בנאלי והאמצע יותר משעמם משיעורי בית בהיסטוריה. רוב המסתורין מתגלה לנו כבר בהתחלה ומי שמצפה לסוג כלשהו של ציפיה כמחויב מספר מתח, עדיף שיחכה למשיח.
ההוצאה לאור עשתה עבודה מספיקה בקושי בעיצוב הטקסט ומיהרה "לכפר" על ביצועים ברמה גבוהה שכזאת בעזרת טעיות הקלדה רבות והתבלבלות בשמות- מה שבהחלט בוחן את רמת עירנותו של הקורא. בעיצוב הכריכה ההוצאה לאור חסכה זמן ובחרה את ההצעה הראשונה שעלתה על שולחנה. התקציר לעומת זאת רשאי לשאת את התואר הזה, אם כי רק בקושי.
התרגום רגיל למדי ללא ציונים לשבח או לשלילה.
בקיצור, עשו לעצמכם טובה ותחפשו ספר אחר.











