ביקורת ספרותית על הנערה במרפסת ממול - פרוזה # מאת נאוה מקמל-עתיר
ספר לא משהו

---

עלילה לא אחידה, מבולבלת, ולא ממש אמינה.
גם לא ממש מעניינת.

בחלק א' של הספר 1903-1969
האירועים האישיים וההסטוריים הקשים לעתים, כתובים כדוח שנמסר - יבש ומרוחק (ללא שום עומק).
צילומים המלווים את חלק א' מעלים תהייה באם מדובר בסיפורים אמיתיים, כי באם לא? מי האנשים שתמונותיהם מופיעות בספר?

חלק ב' - 2006
שזור בהומור ולא אמין.
החל מנערה ששמה עדה?
בחור דתי המסתתר בשכונה ולא רוצה למשוך שום תשומת לב,
מבעיר חמץ בשכונה חילונית?
אחותו הדתיה שגם היא מסתתרת ולא רוצה למשוך תשומת לב
יוצאת לצעוק על שכנתה הגר על חילול שבת?
עמ- 115-118 אסתר הולכת לחנות פאות.
המוכרת משכירה לה פאה יוקרתית לזמן בלתי מוגבל ב- 125 ש"ח שיש בכיסה. (פאה שעלותה כמה אלפי דולרים)
- קשה להאמין שב- 2006 תמצא צדיקה שכזו.

לסיכום:
רומן מפוזר בין תקופות. כתוב בכמה סגנונות כתיבה.
רדוד ולא אמין ומעבר להכל?
פשוט לא מעניין.

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על הנערה במרפסת ממול - פרוזה #