מה אין כאן? גבר צעיר יפה תואר, עלמת חמודות מפונקת ועשירה, סיפור אהבה גדולה שכל העולם ואשתו מנסה לסכל- איש וטעמיו עימו, בית עולה בלהבות על יושביו, תינוקות מוחלפים, עלילות דם,נסיונות הרעלה, אריות, שבי, גלות... וברקע צבא גדול המתקדם לאורך כל הספר ומתקרב אל העיר להחריבה. הכל הכל בספר אחד שלמרבה התמיהה למעלה מ 150 שנה אחרי שנכתב עדיין מסוגל לעצור את הנשימה, ולהאיץ את דפיקות הלב. אני מודה , בהתחלה פיקפקתי.. השפה המשונה, אותיות הדפוס הנושנות, העובדה שבכל משפט ישנה מילה עברית שצריך להסביר אותה בהערת שוליים באידיש או בפולנית..אבל גבירותי או רבותי, אני מסירה את הכובע לסופר גדול שהצליח לכתוב ספר כובש, ללא שפה ! אני לא יכולה לתאר לעצמי סופר שמסוגל לכתוב ללא כלי העבודה הבסיסי ביותר- המילה. מאפו עשה את זה! ואני שהתחלתי לקרוא את הספר תוך כדי שאני מתרגמת לעצמי בראש את המלים לעברית עכשווית- מהר מאד הפסקתי והתלקקתי (!) על השפה, הציורית , העשירה המיוחדת. רשימה על "אהבת ציון" מתפרסמת בבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/girlkido (אהבה ותקוה במאפו)









![אל תגע (תיגע) בזמיר [מהדורת 1964]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers6/63767.jpg)





