ביקורת ספרותית על גרגויל מאת אנדרו דיווידסון
ספר מעולה

---

זהו אחד מאותם ספרים שכאשר גומרים לקרוא אותם יש תחושה של חוסר אונים, ולא יודעים בדיוק מדוע.

יש בו בספר משהו נורא מוזר (ואני לא בהכרח מדברת על הדברים המובנים מאליהם כמו הגיהנום, או מסע של אלפי שנים וכד') מין תחושה מוזרה שמתעצמת עם כל פיסקה שקוראים וכל דף שהופכים.

הספר כתוב בכנות יוצאת דופן, בלי התייפייפות, נוגעים בדברים כואבים ועמוקים באמצעות מילים פשוטות ועם הרבה הומור עצמי.
העלילה הייתה מקסימה בעיני, נהנתי במיוחד שמכל הסיפורים המדהימים שעוטפים את סיפור המסגרת, מכל הנגיעות הקטנות והגדולות של תרבויות עתיקות, של אהבות שהיו והותירו רושם עצום בהתהוות של העולם בו אנו חיים, באותם לחישות אהבה קטנות שאם נעצום עיניים נוכל לחוש בהן עוטפות אותנו מכל הכיוונים.

זהו בהחלט לא ספר קל לקריאה, הוא עמוס, עמוס במידע, בדמויות, בזמנים ומושגים, לעיתים הולכים לאיבוד בין דפי הספר,בימי הביינים בין החומות העתיקות של המנזרים, או באיטליה, מסוגלים להריח את ריח המתכת המעובדת, או מסוגלים להתפעל מיצירה מופלאה מזכוכית ולחוש אהבה לא ממומשת, ואז באורח פלא מחזיר אותנו הסופר אל הקרקע היציבה של הסיפור, ואנו שוב בעולמנו מתמודדים עם כוויות פיזיות ונפשיות, ומגלים מחדש את כוח החיים.

לפעמיים היתה תחושה שאני קוראת כמה ספרים בו זמנית, העלילה כ"כ עשירה שבהחלט היה אפשרי לקחת כל סיפור קטן שנשזר בעלילה ולהפוך אותו לסיפור מדהים בפני עצמו.

במהלך הקריאה חשבתי לעצמי שיהיה לי נורא קשה להגדיר את הספר הזה, לאן הוא שייך ומי יאהב ויתחבר אליו, כאשר הפכתי את הדף האחרון הגעתי למסקנה:

אם תתנו לו הזדמנות, תקראו בו לאט לאט ותהנו מכל הניואנסים הקטנים ומין החוויה העצומה והנוגעת ללב, אם תקראו אותו כמו שהוא כתוב, בצורה פשוטה ומובנת, בלי להכניס כל מיני רעיונות, אם תהנו מהתרבויות ומהלחישות הרבות- תאהבו אותו כמוני, אולי אפילו יותר...

» ביקורות נוספות של עדי
» ביקורות נוספות על גרגויל