ביקורת ספרותית על גרגויל מאת אנדרו דיווידסון
ספר טוב

---

ניסיון יוצא דופו של דיווידסון לברר את מקורות האהבה האנושית. גיבור הסיפור - והמספר העיקרי שלו - הוא גבר שבמהלך הקריירה שלו ככוכב פורנו מושך הספיק לזיין מאות נשים - חלקן בתחום המקצועי וחלקן אחרי שעות העבודה במה שהוא מגדיר "תחביב". הוא ציני, קצת משועמם מגרויים, בטוח שהוא יודע הכל על נשים ואהבה, עד תאונת הדרכים המחרידה שעבר, בה נשרף ואיבד את מראהו ואת אבר המין שלו, ואיבד גם את הביטחון שיש לו מושג מהי אהבה.

הספר מורכב מסיפורים שונים - מתקופות שונות על אהבה אנושית מסוגים שונים. עיקר ההתמקדות היא בגרמניה במאה ה - 14 בה מתקיים סיפור אהבה בלתי אפשרי בין נזירה לשכיר חרב, אך הוא סוטה גם לסקנדינביה הויקינגית, לאנגליה לפירנצה וליפן באותה תקופה. הוא מעלה שאלות נוקבות לגבי מהות האהבה כמו - האם נכון המיתוס של "נפש תאומה" אחת ויחידה? האם האהבה יכולה לשרוד לנצח? ומה מייחד אנשים שיעדיפו את אהבתם על פני שרידתם, ויגנו על אהוביהם במחיר חייהם? וגם כמה אהבה נדרשת כדי לאפשר לאהובך לעזוב?
הסיפור מעניין מאד, מקיף תחומים היסטוריים, פילוסופיים ודתיים מאזכר גם ספרים קאנוניים כמו התופת של דנטה, ובניגוד לדברי סארטר "הגהינום הוא הזולת" דייוידסון סבור שהגיהינום הוא האדם עצמו, ואין תופת חיצונית שתשווה לו.

אהבתי את הספר אליו הגעתי אחרי הביקורת המופלאה של הקיסרית הילדותית (תודה!) ויש לומר רבים נוספים שנשבו בקסמו של הספר.
ואגב גרגוילים - אלה פסלי אבן מפלצתיים שימשו מרזבים קישוטיים ואפיינו את האדריכלות הגותית, ומטרתם להפחיד - אנשים בחמת זעמו של האל, או רוחות רעות שלא יכנסו לבית. הלואי והיתה לנו היכולת להתעלם מהצורה (המפלצתית, המכוערת או אפילו הסתמית) להסכים ואף להצליח לראות את המהות.

*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על גרגויל