ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 בדצמבר, 2010
ע"י אלינור
ע"י אלינור
לקח לי, שלא כהרגלי, הרבה זמן לקרוא את הספר הזה. בהתחלה התלהבתי: שלום עליכם מצליח להכנס לראשו של ילד בן 5 ולתאר את המציאות היומיומית שלו ושל משפחתו - בצבעים וורודים ובתמימות שובת לב. אבל אחרי החלק הראשון כבר התעייפתי. למה? טוב, זה כמו לאכול עוגה מתוקה, מתוקה מידי. מרוב מתקתקות כבר יש בחילה. היה חסר לי העומק שאפיין את ספרו האחר של שלום עליכם, טוביה החולב. בטוביה החולב אפשר היה לקרוא ולהבין את הטראגיות של הגיבור הלץ שרואה את המציאות בוורוד.במוטל בן פייסי - לא הצלחתי להבין את הטראגיות, את העומק, את הנסתר. בקצרה, ספר חביב ונחמד, אבל גם מעייף.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת