ההתחלה של הספר נראת מבטיחה. העמוד הראשון, החלום, מרגש ומבטיח שיהיה אחלה סיפור. ואז מתעוררים.
הסיפור מתמקד בשתי דמויות, אם וביתה, וכמובן בפער התרבויות של הודו וראה"ב, בין רוחני ומוסכמות לבין מודרני + גירושים.
אכזבה ראשונה: התחברתי לדמות הבת, הבנתי את הרקע לחייה פחו או יותר, היא נכנסת לאיזה מקום ומתארת את ההפתעה שהיתה מצולה. את ההלם, את תגובות הגוף, הפעם היחידה שהרגישה כך היתה... ואז היא גולשת לאיזה סיפור ילדות, ואני מתה לדעת מה היא ראתה שם, באותו מקום, מה הפתיע אותה וזיעזע אותה כל כך.
בניית הסיפור לא פגומה, ישנן גלישות לעבר שהרגישו מצויין. בכמה מהן אני מודה שבדקתי כמה שורות קדימה, מתי זה נגמר.
גם הדמויות, סימליות וצבעוניות, היו הגזמה, וכך גם מעשיהן.
מי מיצג את אמריקה הטובה, הרעה, וכמובן חיבים לדחוף פנימה את התאומים. הרבה גילגולי עניים מצידי.
הספר מתאים למי שאוהב את הסמלים ויצוגם, ומי שמסוגל לקרוא את המעבר, את החיבורים שנעשים בין הבת לאקס, לאביה, לאמה, לסביבה ובלה בלה בלה.
אם היה סרט- הספר נכתב עבורו. זה לא ספר שהצלחתי להנות ממנו עד הסוף אבל נתקלתי ברבים שכן.









