ביקורת ספרותית על עלה הארגמן מאת מישל פייבר
ספר לא משהו

---

לאחר עיון בכריכה האחורית של הספר בו נרשם (בין היתר):
רומן משובח. יצירה דגולה וסקסית שנועדה להיות פופלרית מאין כמונה...ומהנ עד אין קץ" (ניו יור טיימס)
מהנה בצורה שלא תיאמן (טיימס)
"אם תקראו רק רון אחד בשנה, דאגו שזה יהיה הרומן הזה" גי אישיו אין סקוטלנד.
ספר ארוך מאד 812 עמודים גדושים באותיות קטנות.
הסופר מזמין אותנו להציץ בלונדון של מאה ה- 19.
זוית ראייה שונה, מסקרנת.
יש איזה פוטנציאל ברומן שלא מיצא את עצמו.
הגיבורים "חולניים" מקשים על הזדהות איתם.
לעתים הספר מייגע והיו רגעים שחשבתי לא להתעלל בעצמי
ולהמשיך בקריאה...אך בגלל הקטעים שכן היו מעניינים והבטחות שעל גבי הכריכה פחדתי לפספס משהו וקראתי את הספר עד לסופו.
אוכל לומר שמי שרוצה לקרא רומן אחד בשנה...יכול לעשות זאת עם ה- 800 העמודים.
האם כדאי? ממש לא!!!
בסוף הספר הסופר מודה לכל מיני אנשים שעברו על הטיוטות וערכו את הספר ואני סבורה שהם אכן ראויים לתודה שטרחו
וקראו את הספר הענק הזה.
מופתעת אני כיצד אף אחד מהעורכים והיועצים לא ייעץ למחבר
קודם כל לקצר את הספר בחצי.
כי בחצי הנותר במילא לא קורה כלום.
לסיכום: למרות הקטעים המעניינים, רוב הספר די סתמי ובזבוז זמן.

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על עלה הארגמן