ביקורת ספרותית על עלה הארגמן מאת מישל פייבר (סופר)
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 באוקטובר, 2017
ע"י אאורה


אם את זונה או ליידי, באנגליה הוויקטוריאנית את אסירה בעולם של גברים. שלא תטעי – אם שם נולדת, לבטח תהפכי לאחת מהשניים, ברגע שיתמזל מזלך ותינשאי לגבר אמיד, או שבמקרה הסביר יותר: תאמרי נואש מעבודה מפרכת ומשעבדת, המזקינה וקורעת את גופך תמורת סכומים זעומים ומתכלים.
שני סוגים של נשים יש בעולם, כל אחד נועד לספק מגוון אחר של צרכי הגבר, ומילוי תפקיד זה מגלם לבדו את העולם הצר בו הן כלואות. מה משותף לאותן זונות עניות וגברות מהודרות? הן שמיים וארץ. אלה שופכות את זוהמת סיר הלילה מבעד לחלון, מקפידות כמה פעמים ביום לקרצף זרע גברים מתוכן, צוחקות בלעג לחשיבות שייחסו בעבר לכבודן ותומתן; ואלה נדחסות למחוכים ושמלות קצף, מקפידות לבקר בכנסייה ביום ראשון, זוכות ליהנות מאופרה איטלקית בשיאו של הקיץ, ולא דרוש יותר מהינף יד לעברה של משרתת על מנת להבעיר אש חמימה באחיהן המפוארים.
שנאה, סלידה והתנשאות הדדית שוררת לבטח בין עולמות נשיים שונים אלה, שבכל אחד מהם המילה "נשיות" מתפרשת באופן אחר לחלוטין.

ובכן, פייבר מקלף את הבוז והשנאה, את שכבות השוני, ומגשר על התהום הפעורה בין שני העולמות. בכתיבה אירונית, מופלאה ושנונה, הוא חושף נשמות כנות, נמקות ופצועות מכובד שלשלאות דומות להפליא. פייבר מטשטש את ההבדלים בה בעת שהוא מדגיש את ייחודה של כל אישיות – ובאלגנטיות בלתי נתפסת, בעיניי. זהו סיפור רב קולות שבו עוברות כחוט השני תלאותיה של הסינדרלה הנבונה והכריזמטית, שוגר, הזונה שמצליחה לטפס ולפלס את דרכה בסולם חברתי, ואף זוכה באהבה – גם אם לא מהסוג לה הייתם מצפים. בתוך השקרים, ההזיות הילדותיות, המאמצים הכבירים לשרוד, נרקם לו קשר דק בין הקולות...

משהו בכישרון הספרותי של פייבר מעיר בי קנאה צורבת ממש. לאחר התלבטות לא קלה, אני נוטה לייחס את הגדולה הרבה ביותר ליכולת הפחת החיים בדמויות. ההצלחה הזאת לבדה היא הסיבה שבספר של 815 עמודים אין אף אות שמרגישה לי מיותרת; יתרה מזאת, לקראת הסוף אני חשה עצב של נדיר של פרידה ממוחות מרתקים כל כך, קודחים ממחשבות, שעוררו בי חיבה כה רבה בימים האחרונים.

כפי שקשה לי להיפרד מהספר, כך גם קשה לי להיפרד מהסקירה. מה עוד אוכל לומר על הספר הנפלא הזה, שהוא לא אומר בעצמו? בתום שעות ארוכות של קריאה בנשימה עצורה אני כמו מקיצה מחלום, ושגרת חיי לפתע מכה בי, מזכירה לי את חירותי המובנת מאליה. אין עוד מילים בפי.
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אאורה (לפני חודש)
תודה רבה, בת-יה :) חג שמח!
בת-יה (לפני חודש)
ביקורת מצויינת שעושה חשק לקרוא את הספר... חג שמח.
אאורה (לפני חודש)
תודה רבה בר :)
בר (לפני חודש)
אאורה, כתבת ביקורת נהדרת לספר שבהחלט נשמע מעניין.
תודה לך :)
אאורה (לפני חודש)
תודה רבה חני! :) באמת התאהבתי בספר הזה.
חני (לפני חודש)
הסקירה שלך מלאה באהבה כמו התכרבלות לפני יקיצה בבוקר. כתבת נפלאה.
אאורה (לפני חודש)
תודה רבה למגיבים :)
cujo (לפני חודש)
ביקורת נהדרת. אני לעומתך נתקעתי עם הספר ,אנחנו כנראה נפרדים
שין שין (לפני חודש)
ביקורת מצויינת ומסקרנת. תודה ששיתפת אותנו במחשבותייך.
אאורה (לפני חודש)
חג שמח, לי יניני. :) ותודה וגם חג שמח לכל שאר המגיבים.
יעל - את צודקת, גם אני חושבת שהן היו שני צדדים של אותו מטבע, וזה בדיוק הדמיון שפייבר היטיב כל כך לתאר בלי לומר זאת במפורשות, ועל כן כתבתי שהוא מקלף את שכבות השוני, ומגשר על התהום הפעורה בין שני העולמות.
כרמליטה (לפני חודש)
סקירה נפלאה שמעוררת בי רצון לקרוא את הספר.

אשמור לימי חורף קרים.
yaelhar (לפני חודש)
ספר פשוט נפלא. כתיבה יוצאת מהכלל.
את צודקת בעניין הליידי והזונה. אבל אני חושבת שהן היו צדדים שונים של אותו מטבע. שתיהן ניקנו בכסף.
אפרתי (לפני חודש)
ביקורת מצוינת ליצירת מופת.
לי יניני (לפני חודש)
חג שמח. גם אני נהנתי ממנו בזמנו





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ