ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 5 ביולי, 2010
ע"י מלכה לובל
ע"י מלכה לובל
סיפור קשה.
השואה דרך עיניהן של קבוצת חברות דור שני לניצולי שואה פולנים.
עליזה מחפשת את אביה מאז שהיא קטנה ועד..........היא זו שמספרת את העלילה (סיפור אמיתי). בראשה חגים עבר והווה ומתערבבים בסמיכות בת שמונה ובת חמישים וחמש.
השכונה התל אביבית שאז היתה "בוהמה" האליטה של כל המחנות שניצלו והתקבצו שם, והיום נהפכה לסוהו של תל אביב וגרים בה הרבה אמנים.
הכל נישמר בסודי סודות.אף אחד לא מוכן לדבר על אביה, כי הלנה אימה אוסרת על כולם לגלות לעליזה את האמת.
החברות תמיד ניפגשות בלוויות או באזכרות ואז מעלות זיכרונות מן העבר, שמתוכן מנסה עליזה לצרף את חלקי הפאזל ולגלות מה עלה בגורל אביה.
חברות כמו שלהן אף פעם לא מחלידה.אין בעולם חברות שמתחרה בחברות מימי ילדות.
היום הן בגיל 50+ עם משפחות משלהן.יש להן דאגות שונות אבל השואה תמיד מרחפת באויר
והשאלות של עליזה לא נותנות מנוח.
ישנו מישפט בספר שלא אשכח אותו ואפשר להתאים אותו לכל מצב שרוצים:
"אם החיים היו מציאה כל כך גדולה, בטח לא היינו מקבלים אותם בחינם".
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
