ביקורת ספרותית על חדר מאת אמה דונהיו
ספר לא משהו

---

עוד לא קרה לי שקראתי ספר כל כך הרבה זמן.

ישנה הערה על עטיפת הספר שברגע שתיכנסו לחדר לא תוכלו לצאת עד העמוד האחרון.לפי דעתי זאת הגזמה פראית.

נכון שייחודו של הספר הוא בזה שהוא כתוב בשפה של ילד בן 5 ,כי הילד הוא שמספר את העלילה.
מצחיק ועצוב גם יחד.

אני בדעה שברגע שמתענים מקריאה של ספר צריך להפסיק לקרוא.במקרה זה אני המשכתי כיוון שמאוד סיקרן אותי מה זה החדר ,ושפת הילד בן ה5 היתה מתוקה בעיני.

לצערינו, גם היום אנו שומעים ורואים בתיקשורת מיקרים כאלה.נערה נחטפת ע"י סוטה ומוחזקת במקום סגור שנים, ואף אחד לא יודע דבר.הגבר מתעלל בה מינית ונפשית.במקרה שלנו היא נחטפה בגיל 19 והוחזקה ב"חדר" 7 שנים. ילדה ילד - ג'ק.
יחדיו שורדים ומקבלים כוחות אחד מהשני.
לא רואים אור יום, והאמא עושה את המקסימום להעניק לג'ק חינוך מינימלי בתת תנאים.
אני, עד כמעט אמצע הספר, לא ידעתי מה זה החדר.
האם זה צינוק בבית סוהר? מחסן?.......

האם והילד מתכננים בריחה, ואף מצליחים, אבל כעת מצפה להם ובעיקר לג'ק היסתגלות לחיים בחוץ..........

» ביקורות נוספות של מלכה לובל
» ביקורות נוספות על חדר