הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 ביולי, 2010
ע"י שקדנית
ע"י שקדנית
מעטים הם הספרים שאני מפסיקה את קריאתם אי שם באמצע הרבה לפני סיומם- האמן ומרגריטה הוא אחד מהם. יצירת מופת? אולי- לא בעיני. אמנם מיכאל בולגקוב שקד על הספר 14 שנה - שזהו לכל הדעות פרק זמן ארוך ומכובד - ולמרות זאת לא הצלחתי להתחבר איליו כבר למן ההתחלה. אולי בשל סגנון הכתיבה המתאפיין בקפיצות מתמונה לתמונה , אולי בשל השמות המרובים ואולי בגלל התרבות הרוסית הזרה על כל דקויותיה ,שהקשו עלי להיכנס לעלילה המסועפת. לא חשתי שום רצון או טעם להמשיך "ולהיאבק" או להתכחש לתחושותיי המנוגדות לביקורות הנלהבות שקראתי כאן . האמת , חברים, שניסיתי למצוא נקודות אחיזה שירתקו אותי ויניעו אותי למשוך הלאה ,סאטירה או לא סאטירה -לא מצאתי כאלה. חוסר העניין שאפף אותי במהלך הקריאה גרם לי לקבל החלטה לסגור את הספר ,להחזירו בהקדם לספרייה ולעבור לספר הבא. כן, זה קורה. לא נעים , מאכזב ,אבל לא נורא. מפרגנת למי שקרא את הספר ונהנה ממנו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
shortcuts
(לפני 15 שנים ו-3 חודשים)
זה מה שקרה לי עם לב כלב
וכרגע אני דוחה את הקריאה בספר הזה עוד ועוד...
|
|
|
יפעת
(לפני 15 שנים ו-3 חודשים)
גם אני לא ממש התחברתי
אמנם לא עד כדי עזיבה באמצע, אבל בהחלט לא הבנתי את כל המהומה סביב הספר. בעיני הוא לא יותר מבסדר.
|
|
|
קורנליוס
(לפני 15 שנים ו-3 חודשים)
אני עכשיו בתהליכי קריאה :)
דווקא דיי נהנה.
אבל כמובן שהכל עניין של טעם :) |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
