ביקורת ספרותית על גן הקיץ - פרש הברונזה #3 מאת פאולינה סיימונס
ספר לא משהו

---

אז מאיפה מתחילים...? 888 עמודים מלאים בגיבוב לא אמין בעליל! את פרש הברונזה קראתי כבר לפני שנתיים כאשר התענגתי על כל דף, על כל מילה, קראתי בצמא. אבל הספר הזה הוא פשוט ירידה כל כך תלולה ברמה שזה מדהים.
ההתחלה עוד סבירה אך ככל שממשיכים כבר אין יותר מקום במצח לגבות המתרוממות. חיי המין של הזוג לא אמינים (נו באמת תראו לי זוג נשוי 20 שנה שמתנהג כך, ולא שאני פסימית, אבל באמת אין דברים כאלה,מוגזם.), ההתנהגות של הבן שלהם לא אמינה (בגיל חמש הוא כבר מתנהג כמו איזה מאהב קטן, מנגן בגיטרה?!?!), העלילה לא אמינה (ממשלת ארצות הברית אפילו בכאוס של שנות השישים-שבעים לא הייתה נוהגת כך!!).
העניין הוא שפאולינה יצרה פה מישמש אחד גדול. היא רצתה להמשיך ולספר על טטיאנה ואלכסנדר והיא רצתה שוב לכתוב רומן היסטורי וזה יצא משעמם. אין זרימה טבעית לעלילה, היא הכניסה בכוח עובדות היסטוריות של ארצות הברית כאילו בשיחות ביניהם ושוב יצא לא אמין כאשר מתוארת שם שיחה בין אלכסנדר לבנו הקטן- מאיפה ילד כל כך קטן בקיא כל כך בפוליטיקה??
ועוד דבר, היא חוזרת על אותה מתכונת כמו בספר השני בטרילוגיה, פתאום באמצע כל העלילה היא מחזירה את הקורא לטטיאנה בת ה-10 ברוסיה, ומתחילה לתאר שם כל מיני אירועים, שלא תורמים לעלילה בהמשך ופשוט תוקעים הכל.
אוף, איזו אכזבה.

» ביקורות נוספות של rainbow
» ביקורות נוספות על גן הקיץ - פרש הברונזה #3