ביקורת ספרותית על הסמל האבוד מאת דן בראון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 ביוני, 2010
ע"י אני =]


ספר נוסחתי להדהים, ממש גרסה ב' (או בעצם ג', אם סופרים את מלאכים ושדים) של צופן דה ווינצ'י.
לנגדון שוב מוצא את עצמו במרכז התעלומה, שכוללת בנאדם שנרצח/נעלם, קרובת משפחה שלו שמצטרפת לחיפושים, פושע מטורף במיוחד שמסובב את כולם על האמצבע הקטנה, אגודה היסטורית כלשהיא שלמרבה ההפתעה עדין קיימת, ומסלול חיפוש ארוך וגדוש בחידות וסמלים (אחרת לנגדון היה לגמרי מיותר...). בדרך עוברים בכמה שיותר אתרים היסטוריים ואומנותיים, בורחים מהשוטרים, ובקיצור, הסיפור מוכר.

אבל מה יש לומר נגד נוסחאות כשהן כל כך מוצלחות?
הסמל האבוד פשוט ספר טוב, ואפילו מצליח לחדש ולהפתיע פה ושם. מאיפה דן בראון שולף את כל ההברקות האלה? =]

בנוסף, גם ממש אהבתי את הנושא של הספר, המסקנה הסופית, החפירה הפילוסופית שעומדת מאחורי הכל, איך שלא תקראו לזה...
זה לא ספר דתי בכלל, אבל מי שיתעמק יוכל לראות שהבסיס לכל מה שהוא מדבר עליו - די נמצא ביהדות.
זה כאילו שבראון לקח כמה רעיונות בסיסיים ביהדות ועטף אותם בהרבה הרבה כיסויים ו"ראיות" (לכאורה) משאר הדתות בעולם,ובמקרים מסויימים גם עיוות אותם (האדם הוא האלוקים?!?!).
אבל, כל הקטע שהמחשבה משפיעה על העולם הגשמי, וכל הקטע הזה של "המילה" והגילוי הזה באחרית הימים, זה ממש רעיונות שמקורם ביהדות. ובכלל כל שהוא אומר על העומק המדהים שיש בתנ"ך וכל הידע שטמון שם...
זה מן הסתם וכמובן פרשנות אישית שלי, ונוצרי (להבדיל) היה יכול למצוא בספר הזה פרשנויות אחרות, אבל לי בתור קוראת סתם היה ממש מעניין לראות איך הסופר גלגל ושילב רעיונות שונים מעולמות שונים.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ