ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 11 ביוני, 2010
ע"י dana
ע"י dana
אודה ואתוודה אני אוהבת את דן בראון . צופן דה וינצ'י תפס אותי חזק ומאז נשארתי נאמנה לסופר ואכן אפשר להגיד שנהניתי עד מאוד גם מספריו הבאים. ספריו זורמים, כתובים בצורה קולחת, מוסיפים הרבה ידע ובעיקר בעיקר נקראים בנשימה אחת.
לא כך "הסמל האבוד". הספר די משמים , לקח לי לא מעט זמן לסיים אותו וגם זה בגלל שהכרחתי את עצמי בכל פעם לנסות ולשוב אליו . אומנם הספר מלא מידע ופרטי היסטוריה שבהחלט מעניינים ומלמדים אבל כל זה הולך לאיבוד בעלילה העלובה, בדמות הראשית ה"אבודה" ובהגזמות אין סוף . כל המידע המרתק הולך לאיבוד בסבך הפתלתל ולעתים מופרך של העלילה.
זהו הספר הכי גרוע של דן בראון ואם לא קראתם ספרים אחרים שלי הייתי ממליצה לא להתחיל איתו.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת