ביקורת ספרותית על מה שאחרים חושבים בי מאת יואב בלום
ספר מעולה

---

טוב, מזמן לא כתבתי ביקורת על שום ספר, אבל אחרי שכל כך נהניתי מהספר הזה וראיתי שרוב הביקורות פה לא טובות, הרגשתי שאני חייבת לאזן קצת את הדף:)

בקיצור- בעיני הספר הזה מעולהה (תוסיפו עוד הרבה פעמים את האות ה"א). קראתי אותו בנשימה אחת.

ובאירוך:)-
קונספט מקורי (כצפוי מיואב בלום). כתיבה משובחת. אני אחת שקוראת ממש מהר, אבל ספר כזה גורם לי להתעכב קצת יותר על כל משפט כדי ליהנות מהיופי שלו. עלילה זורמת- הסופר זורק אותך בבת אחת לתוך ההתרחשות, ובמקביל יש קפיצות חזרה לעבר שגם אהבתי. הגאונות של לכתוב פעמיים את אותה סיטואציה, רק שבפעם השניה יש רובד נסתר וגאוני (לא רוצה לפרט כדי לא להרוס). תיאור מדויק ומדהים של רגשות- במיוחד בקטעים שדברו על הורים וילדים. דמויות שתיארו לך בצורה אחת בתחילת הספר וגיבשת עליהם דעה (שהם לא מי יודע מה...), ובהמשך אתה מגלה עוד רבדים שלהם ומבין שטעית לגמרי. הרבה סימבוליות יפה- הגיבור שלא יודעים את שמו, ***אזהרת ספוילר****-

המסך הלבן – כשאין את העין והאוזן של הסביבה שרואה ושומעת אותך, משהו בך נשבר ומתהפך. ההשפעה הדו כיוונית של הסביבה על המחשבות שלך ולהפך.

**** עד כאן ספוילר.
בכלל יש שלב בספר שהסופר מצליח ליצור הרבה חוסר ודאות, אתה כבר לא יודע מה הדבר הבא שיקרה, מי טוב ומי רע. ועוד "גימיק" שאני ממש אוהבת, שמשתמשים באותיות עצמן שבספר, בצורת הטקסט, כדי להעביר רעיונות ותחושות. מעולה מעולה מעולה.

זה נכון שיש בספר קצת הרבה תהיות פילוסופיות, שלעיתים קצת נוטות ונופלות לקלישאות. והרבה מידי דמויות מכדי שכולם יתפתחו כמו שצריך. אבל מבחינתי אלה היו פגמים קטנים יחסית לכל הטוב הזה.

» ביקורות נוספות של אני =]
» ביקורות נוספות על מה שאחרים חושבים בי