בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 במרץ, 2010
ע"י נתנאל
ע"י נתנאל
קישטה עכבר! קישטה!
מבוך העכברים מאת יוסי פורת בהוצאת דיאלוג- הפצות:
במילה אחת: לא!
בשתי מילים: ממש לא!
בשלוש מילים: בשום פנים ואופן!
ובנאום שלם: הנה רשימת דברים שמעניינים אותי יותר מהספר הזה: ההיסטוריה של זימבבואה, תהליכי ההזדווגות של האמבות, תיאור של יום בחייו של עץ אורן, כמה זבובים נולדים בדקה, איזה סוג של קרם ידיים שמה אחותי, איפה נמצאת נסיכות ליכשטנטט, גידול חסה בהימלאיה, רשימת השמות שיש ליפנים באותיות י', ג' ו-ט'. גוון העץ של השולחן החדש שאמא שלי קנתה, הביוגרפיה המלאה של מתושלח, ההבדלים בין כל זני הדשא הקיימים, כל מה שבעולם, כל מה שביקום הידוע וביקום הלא-נודע ויו ג'קמן.
העלילה צולעת, המדע מזויף, הרעיון נדוש, הכריכה משעממת, השפה גסה ודלה והספר נודף ריח מצחין של בוז למדינת ישראל.
העלילה נועדה רק כדי לקשר בין כל התיאורים המיניים שהם עיקר הספר וגם את תפקידה זה היא מצליחה לבצע בצורה צולעת בלבד. השפה ברמה לא נאותה לספר שבשל גסותו אני נאלץ להניח שמיועד לקהל יעד מעט בוגר מבני טיפש-עשרה וההורמונים המשתוללים שלהם.
הרעיון של הספר לא רק שאינו מפותח כדי הצורך אלא גם נלעס בשלל ספרים וסרטים קודמים ובוריאציות דומות עד כדי גיחוך. המדע שכביכול עומד בבסיסו של הספר הינו לא יותר ממספר פרנויות ישנות. הדמיות בספר רובם ככולם שטחיות ונותנות תחושה של דמויות מקרטון.
אבל הדבר שעורר בי את תחושת הקבס החזקה ביותר הוא ללא ספק התבוסתניות והבוז שבהם תוארו סוכני המוסד ומדינת ישראל. מחד ישנו התיאור של הישראלים בספר כתאבי בצע, אנשים זדוניים שיעשו הכל על מנת להגיע לעמדת כוח ולא יפחדו לרמות מדינות בעלות-ברית. ומאידך תיאורה של ארצות הברית כמדינה בעלת נפש אצילית ומוסר גבוה, תוך שימוש ציני בפרשת פולארד על מנת לחזק את הרושם הזה. אחד המשפטים שהראו באופן בולט את הלך הרוח של הספר הוא:
"ראש הסי-איי-אי התייעץ עם הנשיא והחליט לשמור את המידע ברשות האמריקאים, נזכר בישראלים שלא שיתפו פעולה בזמנו ויודע לבטח שהיה מתחלק עמם במידע אילו נהגו אתם בהגינות."
אני מתכוון, זה לגיטימי להיות ממורמר מהמדינה שלך אבל לתאר אותנו כאנשי מרמה ומדון?! לאן הגענו?!
ונסיים בביקורת על הכריכה, היא משעממת. צורת הכתב והחלוקה לפסקאות בספר מעצבנת. ולעומתם התקציר מעט מבולגן אך עובר את הגבול המינימאלי לתקציר נורמאלי.
בסופו של דבר התולעים שלי הצביעו בגחונות שלהן.
0 תולעים
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Zionj
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
מגוחך
ביקורת מגוחכת על ספר על היותו לא פטריוטי מספיק. פרס הביקורת מטעם לימור לבנת מוענק לנתנאל, שומר הסף של הציונות בביקורת הספרים.
|
|
|
יורם חזן
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
לא הבנתי
הביקורת היא ספרותית או ביקורת על זה שהסופר לא מספיק פטריוט לשיטתך?
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
