ביקורת ספרותית על התגנבות יחידים - ספריה לעם #326 מאת יהושע קנז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 2 בינואר, 2010
ע"י יוֹסֵף


אחד הספרים הטובים שקראתי על חיי הצבא. יהושע קנז מתמקד בתקופת הטירונות של חיילים שאינם נמצאים על פי רוב באור הזרקורים, מה שהיה קרוי פעם כ"ף למדי"ם (כושר לקוי).
הכתיבה של קנז מאוד מרשימה. התחושות והמחשבות של הדמויות אותנטיות להפליא. הדמויות עמוקות, מורכבות, ולא צפויות. הספר עוקב בצורה מרשימה, מתוך נבכי הנפש של הדמויות, אחרי ההתבגרות הכפויה תחת הלחץ הגופני והמכבש המנטלי של הטירונים. כל מי שהיה בצבא, והנפש שלו קצת עדינה, יזדהה בקלות עם רבות מהתחושות של מלבס (הדמות שמנקודת מבטה נכתב רוב הספר). אני אישית חשתי, לא פעם, שקנז מצליח לחטט ולגרד אצלי צלקות ישנות.
התקופה, שנות החמישים של המדינה, מוחשית מאוד בזמן הקריאה. את המתח בין עולים לותיקים, בין מזרחיים לאשכנזים, בין קיבוצניקים לעירונים, בין אידיאליסטים לאינדוידואליסטים, מצליח יהושע קנז לחשוף בעדינות ובכתיבה מהוקצעת ומרשימה. בדיאלוגים שבין הדמויות מובעות, כבדרך אגב, השקפות על המדינה והציונות שבזמנם, שנות קום המדינה ושלטון מפא"י, היו רק ניצנים בלתי מפותחים שמהם התפתחו האידיאולגיות האינדיוידואליות של היום.
נקודות תורפה: הספר ארוך מאוד וייתכן שלא מתאים לכל אחד. בנוסף יש תחושה שבחלק מהדמויות קנז קצת חוטא לאמת ומציג אותם קצת בשטחיות ועל פי הסטיגמה המקובלת (כפי שכבר כתבה מישהי לפני). אבל עדיין זו יצירת פרוזה מקורית, מרשימה ומשובחת.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ