ביקורת ספרותית על הזר - שיבה לטיפזה - ספריה לעם #319 מאת אלבר קאמי

---

יצירה מינימליסטית נפלאה , תמצות ,זרימה , אלגנטייות , אלבר קאמי פילוסוף האבסורד, הוכתר כסמל של דור שלם עם צאת הזר , הספר עם הכתיבה הנפלאה מציג יש שיאמרו ניכורו של האדם מעצמו מהתרבות והעובדות החברתיות , ויש שיאמרו זהו שיוון הנפש ,המצב האידיאלי עבור האדם , אני אישית קינאתי בקלות ,ביופי המתגלגל ללא דופי ,שיוון הנפש לא להתרגש מכלום ,אדם ללא מסיכות ה (עשה ואל תעשה , בעל ערך וחסר ערך ) , אומנם הוא הורג ערבי בדרך בגלל השמש היוקדת ,אך האם זהו הצרפתי העייף בשלהי הקולוניאליזם באלג'יר ובשאר המושבות , אדם מנוכר שאיבד כל אחיזה במציאות שלו כבן אנוש,מבחינה ספרותית גרידא מדובר במאסטר פיס , פסיכולוגית יש כאן קטעים עוצרי נשימה בעיקר שעת ההמתנה שלו לעונש המוות וכיצד מתבהר העולם והופך לאינסופי , מוסרית ,אלבר קאמי גוזר את דינו של הגיבור , ובכך אולי מעמיד אמת מוסר מסויימת , אולם על הדרך חובט ללא רחם בתרבות העל אשר מקדשת ערכים נבובים לדעתו ומתבוססת בצביעות ,תקראו , אך ראו הוזהרתם

» ביקורות נוספות של אסמר
» ביקורות נוספות על הזר - שיבה לטיפזה - ספריה לעם #319