ביקורת ספרותית על משחקיהם של בני-אדם - הפסיכולוגיה של יחסי-אנוש מאת ד''ר אריק ברן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 5 במאי, 2010
ע"י אסמר


בספר הזה נתקלתי יותר מדי פעמים ברשימות ביבליוגרפיות של ספרים וגם בציטוטים מתוכו עד שהחלטתי שהגיע הזמן לקרוא אותו , למצוא את הספר לא היה פשוט ,יש גירסה אחת והיא די ישנה אך למזלי במהלך שיטוט בספריה של משומשים בתחנה המרכזית בת"א מצאתי אותו , התרגום מאוד ארכאי אבל צלחתי אותו בשלום , ללא ספק ספר פוקח עיניים ,בעל עוצמה ונוכחות שמיד חשים , אמר שקספיר העולם הוא במה וכולנו שחקנים כאן אריק ברן נותן את הגירסה הפסיכולוגית חברתית למשפט , הבעיה הנצחית של האדם אמר ברן היא כיצד לעצב את השעות שבהן הוא ער כאשר הרעב לעיצוב הוא לא פחות חשוב מהרעב לגירוי-ליטוף והרעב להכרה ,כצורך למנוע שעמום שהשלכותיו הן יאוש .
אדם נמצא ב3 מצבי אני , אני ילדי , אני בוגר ,אני הורי כאשר כל אחד מהם אמור להיות מאוזן עם האחר כדי שההרמוניה לא תפגע , כאשר הצד ההורי משתלט על האדם והוא הופך לדוגמתי מדי צייתן מדי לאני העליון לצו החברתי באשר הוא הרי הוא לעלול לקפוא על שמריו מצד שני כאשר האדם נכנע ומופר האיזון לכיוון מצב אני ילדי הרי כאן האדם מונע מדחפיו וצרכיו המיידים ואין הוא כשיר להיות בעל יכולת צמיחה , האני הבוגר הוא נמצב האובייקטיבי מעשי מחושב נקי מדעות קדומות ופצעי ילדות .
בעיצוב הזמן האדם משתמש בטכסים ונוהלים בנוסף לבילויים ,שבהם האדם עונה או ממלא אחר מה קיים ולא ממציא את הגלגל , אולם בשאר הזמן וברובו הוא משחק משחקים בהם שלושת מצבי האני באים לידי ביטוי ומתוך העיסקות שהוא עושה נוצרים רווחים , המצב האידיאלי הוא במשולש ערות+ספונטניות+קרבה , בהם קיימת מודעות מלאה , משחקים לרוב (יש גם משחקים טובים )הם מצבים ממלכדים בהם האדם מסיח עצמו או לומד להתקיים בצלו של דפוס מעכב צמיחה ...את השאר תמצא בספר לא אכחיש שהספר שווה קריאה נוספת כדי לרדת לעומקו ואולי בגירסה האנגלית שלו ייטב
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ