ביקורת ספרותית על ניגון בקרח - מכתבי בוריס פסטרנק ואולגה פריידנברג 1910-1954 מאת בוריס פסטרנק

---

או ,התחלתי באו ,המלים כנראה נסוגות מול יצירה כזו ,אני חובב של חליפת מכתבים בידי אומנים גדולים ,והספר הזה לא אכזב אותי ,הוא היה מרושל כל כך בלתי מושך לחלוטין לא אחד שבת דודתו היפה תעריץ והיא הבת דודה אולגה בת סנט פטרסבורג האריסטוקראטית מלאת אהבה והערכה עצמית , הוא אומן והיא למדנית והמפגש לאורך פרק כל כך גדול מלא עליות ומורדות אבל מעצים ,הוא איש של משפחה ואומנות והיא של מחקר וחיי אהבה מוצנעים ואמה ברקע המיידי ,אט אט החוקרת מאבדת את תחושת האושר והאומן מתמלא בו ללא הפסק ,כל כך שיחרה לפתחו ובקשה את קרבתו והוא בשלו רוצה לומר את מילותיו לעולם מול הזמן שלא חס ולדאוג למשפחתו המיידית ,המשפחה והאומנות כנראה מנצחים את המחקר וחיי הבדידות .
החכמה של שניהם מילאה אותי,ההתנסחיות פשוטות ועמוקות

» ביקורות נוספות של אסמר
» ביקורות נוספות על ניגון בקרח - מכתבי בוריס פסטרנק ואולגה פריידנברג 1910-1954