ביקורת ספרותית על זה ייגמר בבכי מאת אהוד אשרי
ספר טוב

---

אהוד אשרי היה כידוע שובב לא קטן בחייו; לא מספיק שהוא הוציא לעצמו שם של טיפוס שלא דופק חשבון לאף אחד, שהוא חי די על הקצה ושנולדו לו שלושה ילדים משלוש נשים שונות, אלא שנסיבות מותו נמצאות עדיין על תקן "לוט בערפל". רשמית - הוא נפטר ממחלת הסרטן ממנה סבל בשנותיו האחרונות. מעשית - הוא נמצא ללא רוח חיים באיזה מלון תל אביבי טחוב. בדיוק מסוג הסיפורים אותם הוא כה אהב לספר, בטוריו ובספריו.

הספר הזה שלו, "זה ייגמר בבכי", הוא ספר שעליו אני ממליץ בחום : האמינות שלו כמעט מושלמת, שכן כל אחד יכול להשתכנע בקלות שמשהו כזה או דומה לו אכן אירע בישראל של אמצע שנות התשעים. אבל מה שהופך אותו למיוחד באמת הוא סגנון הכתיבה של אשרי, אותו הייתי מגדיר כ"ריאליזם-אורקלי" : האיש כותב משהו ומיד אח"כ מדווח על מה באמת חשב הגיבור... "הוא אמר לה שהוא אוהב אותה אבל חיפש מיד דרך להתחפף מהבית" (ציטוט חופשי). זה הפיל אותי מצחוק, הקטע הזה. וגם שהוא 'נכנס' בכל מיני מניירות ישראליות מאוסות, כמו טנק בעזה : "כל האלה שבאו לקבל אנשים בטרמינל כי אין להם משהו אחר לעשות - שיעופו לי כולם מהעיניים !"... רק הוא קיים, יענו.

מבדר, מרתק ובעיקר - ממש משלנו.

» ביקורות נוספות של הלל הזקן
» ביקורות נוספות על זה ייגמר בבכי