ביקורת ספרותית על אשה בורחת מבשורה מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה

---

קשה לכתוב ביקורת על הספר אחרי ביקורתו היפהפיה של חד עין בהמשך הדף, אך הספר נגע ללבי כל כך שהייתי חייבת להוסיף כמה מילים לחמשת הכוכבים שהוא קטף אצלי בלי בעיה.
הספר מתאר דרך דמויותיהם של אברם, אורה ועופר, המתגלים לקורא לאיטם ככל שהספר מתקדם, את סיפורה של מדינת ישראל בארבעים שנות כיבוש. סיפורם מתחיל ב-1967, באפלה, משם הם יוצאים לאור גדול של תמימות ואהבת נעורים שמסתיימים בחבטה במלחמת יום הכיפורים. סיפורם האישי של הגיבורים משתלב בדברי ימי המדינה, וממשיך יחד עימה אל הפרדוקס הגדול של חיינו כאן. כמו אורה, גם אנחנו היינו רוצים לפעמים לברוח מהבשורה המרה, שנמצאת תמיד מעבר לפינה. לא לקרוא עיתונים, לברוח מהחדשות, לחזור אל ארץ ישראל היפה והטובה של פעם, לטייל בגבולות הארבעה ביוני עם שביל ישראל בין מצבות זיכרון וקברות שייח'ים.
לקרוא לאט, לתת לספר לשקוע, להתאהב בדמויות, ולבכות על גורלן שהוא גורלנו.

» ביקורות נוספות של שירה
» ביקורות נוספות על אשה בורחת מבשורה