ביקורת ספרותית על לתוך ארץ הדממה - מסעות בנוירופסיכולוגיה מאת פול ברוקס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 באוקטובר, 2009
ע"י ניר


זהו אחד מספרי העיון הטובים שיצא לי לקרוא ב-2009.

את הספר כתב מנתח מוח, אך הוא אינו כתוב בשפה מקצועית קשה ולא ברורה. הוא כולל בתוכו נגיעות רבות מתחום הפילוסופיה וגם מתחום המדע, ומעלה שאלות חשובות בנוגע ליחס בין הגוף (בעיקר המוח) והנפש.

מצאתי את הספר מטריד משהו. מעבר לסיפורים המצמררים אודות אנשים עם פגיעות מוחיות והתנהגותם החריגה (שגורמת להרגשת חמלה ואף יותר מכך), המחבר פורש את משנתו הפילוסופית-ביולוגית: אנו מכונות מתוכנתות שנשלטות ע''י המוח והגנים, ולא להיפך.
הוא למעשה מוחק בזאת את עולם הרוח והנפש, וגורם לנו לתהות - מהו ה''עצמי''? - האם הוא באמת קיים, או שמא ההכרה והנפש שלנו הינן אילוזיות המבוססות על צבירת זכרונות ונסיונות?

ספר לאנשים עם ראש פתוח (תרתי משמע) וסבלנות. מרתק, מטריד, מצמרר, עצוב וכתוב היטב.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 15 שנים ו-10 חודשים)
הנפש כאילוזיה? הביקורת שלך מעניינת, הסתקרנתי לקרוא את הספר.
שתי הערות:
1. "המחבר פורש את משנתו הפילוסופית-ביולוגית: אנו מכונות מתוכנתות שנשלטות ע''י המוח והגנים, ולא להיפך". מעניין שברוקס חושב ככה, כי היום הדעה
הרווחת והמקובלת היא שהנפש ומה שמתרחש במוח הם שני
צדדים של אותו מטבע. אחרת אי אפשר להסביר את האפקטים החיוביים וארוכי הטווח של הפסיכותרפיה על
1. תבניות במוח שאפשר למדוד 2.התנהגות האדם.
אפשר להזכיר גם את האסכולות המדעיות החדשות
"הנוירופסיכותרפיה" וה "נוירופסיכואנליזה" שמדגישות את החיבור בין מדעי המוח והפסיכותרפיה.
2. "מהו ה''עצמי''? - האם הוא באמת קיים, או שמא ההכרה והנפש שלנו הינן אילוזיות המבוססות על צבירת זכרונות ונסיונות?"
חלק אינטגרלי מחיי הנפש והעצמי הם הזכרונות והחוויות שאנו חווים, כך שלא מובן לי על מה מתבססת ההנחה שהן אילוזיות?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ