![ענבי זעם [1988] - כריכה קשה - ג'ון סטיינבק](/100x154/bookimages/covers0/2201.jpg "ענבי זעם [1988] - כריכה קשה - ג'ון סטיינבק")
ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 באוקטובר, 2009
ע"י אגב
ע"י אגב
מה שבולט מתוך הספר זה לאו דוקא העלילה הדי פשוטה בסה"כ אלא צורת כתיבתו של סטיינבק. כתיבה ריאליסטית לפרטי פרטים , תיאורי טבע ונוף פרטניים ותיאורי פעולות ומעשים מדוקדקים. הדמויות המתוארות בספר די שטוחות, פשוטות ותמימות כיאה לעובדי אדמה או לקפיטליסטים נצלניים וגם הדיאלוגים מאופיינים ברמה של תסריט לסרט קאנטרי זול, אבל הספר לא משעמם ומושך לקריאה. את הכרת התודעה ופריסת תפישת העולם שלו מציב הסופר מדי כמה פרקים כשמהלך העלילה מהווה רקע לפרק האידאולוגי ממנו נובעת בד"כ ביקורת קטלנית על דרך החיים הקפיטליסטית המוצצת את לשדם של החקלאים ואנשי העבודה השכירים ושיר הלל לאדם העובד על כל גווניו ולדרך החיים השיתופית.ולא רק לאדם. טרקטור חורש מוקע כעצם זדוני לעומת הסוסים האצילים ואפילו מטבע ששולשל למכונת ממתקים זוכה לכבוד נעלה מאחיו הבטלנים שרק ניפחו את עצמם בבנק. כמעט כל בעל עסק זוכה בספר למנת השפלה מהסופר. אמרנו קומוניסט אדום. כן, אפילו אדוק. לכל אורך הספר אנו רואים גם בתוך משפחת המהגרים גילויים של אנוכיות ונדיבות כשאם המשפחה משמשת סימבול לנתינה האינסופית עד לסצינת הסיום הסימבולית והמדהימה. מעניין שבערך באותה תקופה כתבה איין ראנד את ספריה העוסקים דוקא ברוממות האינדיבידואל וביתרונות הבחירה האגואיסטית.הספר מומלץ. כדאי גם לקרוא את ספרו של סטיינבק "מסעותי עם צ'ארלי" שנכתב כ-20 שנה אחרי "ענבי זעם" כדי לקבל פרספקטיבה על דעותיו. ר' קישור:
www.e-mago.co.il/Editor/literature-1746.htm
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אגב
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
תודה על ההערכה
אני מקווה שרק גילך הצעיר גורם לך לקחת רומנים בכזו רצינות. כולם חוטאים בנטייה לסטריאוטיפיות חזקה. החיים האמיתיים קצת יותר מטושטשים ואפורים. תהני מהקריאה אבל השמרי מסגידה. כל טוב.
|
|
|
יעל 93'
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
זו הביקורת הטובה והרהוטה ביותר שקראתי על "ענבי זעם" עד כה. והרשה לי לקבוע זאת בלי היסוס :*)
משונה עד-מאוד שהיא "נפלה בין הכיסאות" כאן בסימניה. הקפת את רוב הנקודות המדהימות שניתן לדלות מספר חשוב זה. יפה בעייני שנגעת בדמותה המרשימה של אם המשפחה (מבין הביקורות כאן בסימניה אתה היחידי שהשכלת להעלות אותה על נס). היא מהווה עוגן למשפחתה בכל-כך הרבה היבטים, וחוסנה הנפשי הוא נדיר ויוצא דופן. כמו כן, אתה צודק מאוד שיש הבדל תהומי ממש בין תיאורי הנוף המפוארים לבין תיאורי הדמויות והאינטרקציה ביניהן, אשר ביחס לראשונים מצטיירים כמאוד דלים. אם כי אני מצאתי גם קסם מיוחד באיפוק ובפשטות של מערכות יחסים אלו; הן מעידות בעייני על אהבת-אמת. ונקודה נוספת: מצאתי ברומן השפעה עמוקה של יחסי האדם לטבע המקיף אותו על היחסים שבין אדם לחברו; קרי, אדם שלא אוהב את אדמתו, אלא ינצל אותה כמשאב כלכלי גרידא, בהכרח ינצל גם את זולתו מבלי שמץ של בושה. אימצתי את המלצות הקריאה מרחיבות-האופקים שלך. במהלך הקריאה ב-"ענבי זעם" נזכרתי לא אחת כי למרות היתרונות הרבים של חיים משותפים, יש להם גם תוצאות הרות-אסון (וההיסטוריה אכן מלמדת על כך). לפיכך, יהיה מאוד מעניין להשוות את סטיינבק לאיין ראנד (בעוונותי טרם קראתי מספריה), ולבחון את התמורות שחלו (או לא חלו) בהשקפת עולמו ב-"מסעותי עם צ'ארלי". תודה רבה.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
