ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 בספטמבר, 2009
ע"י קואלית
ע"י קואלית
הספר יצא בהוצאה מחודשת, ביחד עם עוד שתי נובלות קצרות.
זו הפעם הראשונה שאני קוראת את הסיפור, גם את הסרט לא ראיתי, כך שהגעתי "בתולית" לגמרי בעיניין טרומן קפוטה.
ממש ממש נהנתי. הספר זורם, התאורים מקסימים, הדיאלוגים מרגשים ומה שהכי אהבתי - יש סוף! בהרבה ספרים שאני קוראת בזמן האחרון אין סוף. אני מגיעה לסוף הספר ואז הוא פשוט נגמר, בדרך כלל עם הרבה יותר שאלות ממה שהייתי מצפה שהספר ישאיר אותי איתם... יש שאלות ש"גורמות לך לחשוב" ויש שאלות בסגנון "מה? ככה זה נגמר?!".
אם כן, גם ב`ארוחת בוקר בטיפני`ס` וגם בשתי הנובלות האחרות (שהן מקסימות לא פחות) יש סוף ואפשר להרגיש שהסיפור "סגור".
כל הנובלות הן סך הכל קצרות ואפשר לסיים אותם במהירות.
ספר קליל לנסיעה או לסוף שבוע רגוע.
מומלץ!
עוד ביקורות וציטוטים:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1550114
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"אני לא רוצה שום רכוש עד שיהיה ברור לי שמצאתי את המקום שבו אני והדברים נהיה שייכים זה לזה. ואני לא ממש בטוחה עדיין איפה בדיוק המקום הזה. אבל אני יודעת איזו הרגשה יש שם".
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"אומרים שכמה שאתה יותר טיפש, ככה אתה יותר אמיץ".
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"היה איזה דיוק, הייתה איזו שלמות, כמו של תפוח, תפוז, משהו שהטבע יצר בדיוק כמו שצריך".
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"...על כל אלה התווספו, כמין קישוט, חליפה אנגלית, מי קולון רעננים, ומה שנשמע עוד פחות לטיני - הליכות מבויישות".
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
" "לעולם אל תאהב יצור פרא, מר בל...אתה לא יכול לתת את הלב שלך ליצור פרא: כמה שאתה נותן יותר, ככה הם התחזקים יותר. עד שהם מספיק חזקים לרוץ לתוך היער. או לעוף לתוך עץ. ואחר כך לשמיים. זה יהיה הסוף שלך, מר בל, אם תיתן לעצמך לאהוב יצור פרא. בסוף תמצא את עצמך בוהה בשמיים".
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"עדיף לבהות בשמיים מאשר לגור בהם. איזה מקום ריק זה השמיים. וכל כך סתמי. זו פשוט ארץ שבה הרעם מתגלגל והדברים נעלמים".
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"כך שהימים, הימים האחרונים, מרחפים בזכרוני, אביכים, סתווים, דומים כולם לעלים".
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
מתוך `גיטרה יהלומים` (הנובלה הנוספת בספר):
"לחיות פירושו לזכור נהרות חומים שדגים שוחים בהם, ואור שמש מפזז בשער אישה"
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"זיכרונותיו מין הימים ההם דמו לבית שאיש אינו גר בו עוד והרהיטים בו נרקבו ונעלמו".
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
