יש לי בבית המון ספרי-כיס ישנים של "עם עובד", שיצאו פעם במסגרת "ספריה לעם"
אינני בטוח אפילו שזה נשאר השם העכשווי של הסדרה הזאת...
אז מדי פעם, אני שולף אחד מהם מהמדף ומתחיל לקרוא, בדיוק כפי שקרה לי עם הספר הנ"ל.
דווקא קראתי בעבר כמה סיפורים נחמדים של אבשלום קווה ולכן חשבתי שאוהב גם את הספר הזה;
אז בתחילה לא כל כך הבנתי "מי נגד מי" כי הכל נשמע לי כל כך מופרך ורק לאחר כמה דפים הבנתי שמדובר
בספר קומי שאמור להצחיק.. אז זהו שהוא לא מצחיק!
מדובר בשלוש נשים אשכנזיות, שיושבות באיזושהי מושבה פרובינציאלית בשרון של שנות החמישים
על "מרפסת מיתולוגית" של אחד הבתים.
אלא שמדובר פה בדיאלוגים מהסוג של "הקפטריה בטבריה" של הגשש... נאמרים שם דברים הזויים לחלוטין שאמורים להצחיק
ולא כתבתי"אשכנזיות" במקרה! כי בדיאלוגים שנאמרים שם יש המון מילות סלנג ביידיש (שאני במקרה דווקא כן מבין)
אבל נדמה לי שאנשים צעירים בארץ כבר לא מדברים בשפה הזאת שלא לדבר על כך שאינם מבינים אותה.
ההומור הזה התיישן וכבר לא רלוונטי לקורא הממוצע בן זמננו.
בקיצור למרות אני מסוגל לקרוא כל דבר ואינני דוגמה לכלום, החלטתי לאחר שהגעתי לעמוד 120
שחבל על זמן-הקריאה שלי כשאני יכול לקרוא דברים מוצלחים יותר... (אני מקדיש כל יום זמן מסוים בשעה קבועה לקריאה...)
הייתי שמח לכתוב סקירה יותר אוהדת על הספר הזה אבל לצערי לא התחברתי כלל לסוג הזה של הכתיבה
ובאמת צר לי!
















