ביקורת ספרותית על כולם במשפחה שלי הרגו מישהו - ארנסט קנינגהם #1 מאת בנג'מין סטיבנסון
ספר בסדר

---

ראיתי פעם סרט די מופרך ששמו היה משהו כמו איחוד משפחתי. בעלילה שם היתה משפחה משוגעת למדי, וגיבור שהיה אמור לבוא עם ארוסתו, רב איתה יום לפני הנסיעה ולכן היא לא באה, במטוס הוא התיידד בשיחה טיפשית עם מישהי וכשהם ירדו מהטיסה המשפחה שלו הבינה בטעות שהיא הארוסה שהם מעולם לא פגשו. מכאן זה התדרדר לקומדיה של טעויות, בחסות הטעות הבסיסית אבל בתגבור המשפחתיות הרבה. כי משפחה זה סרט, תמיד. קבוצת אנשים בגילים שונים עם היסטוריה משותפת וארוכת טווח, עם גילים שונים, רצונות שונים, אינטרסים סותרים לעיתים, עם שפה משותפת ובדיחות פנימיות ועם המון ידע זה על זה. זה יכול לעבוד נפלא, ובמקרים מסויימים זה אכן נפלא, אבל רוב האנשים צורכים את המשפחתיות שלהם במינונים מדודים ומסיבה טובה.

משפחת קאנינגהאם היא משפחה יותר מוטרפת ממשפחה סטנדרטית. יש להם יותר היסטוריה, יותר סודות, יותר דברים להסתיר ויותר צלקות כואבות משאר המשפחות. אף על פי כן ולמרות הכל הם בוחרים לקיים חופשה משפחתית משותפת, ועוד באתר סקי. כאן המקום להזכיר שמדובר במשפח אוסטרלית, ואתר הסקי נמצא באוסטרליה. הם מגיעים בזמן של סופה משמעותית שלא מאפשרת שום פעילות כמעט, ואף על פי כן מוצאים את עצמם במרכז של תעלומת רציחות אימתנית, שהכותרת של הספר מתארת היטב, כלומר כולם בסופו של דבר הרגו מישהו או לפחות ניסו להרוג ולמיטב ידיעתם הצליחו.

הבלש בעלילה וגם המספר הוא ארנסט, או ארן, או ארני. זה ספר הבלשים הראשון שהוא כותב, אבל לא הספר הראשון שלו, משום שעוד לפני שהוא כתב ספר בלשים אחד הוא כבר כתב כמה ספרי עזרה לכותבי בלשים שיצאו בהוצאה עצמית וניתנים לרכישה דיגיטלית באמזון. הוא מכתיר את עצמו לבלש בעלילה הזאת משום שהבלש מטעם המשטרה מתגלה כשלומיאל שלא עושה כלום, וכי לו יש ניסיון, או סוג של.

כותב ספר בגוף ראשון אמור להיות חבר שלכם הקוראים, בעיקר אם הוא נוקט בטכניקה הנקראת בתיאטרון שבירת הקיר הרביעי כלומר לדבר אל הקהל, וארנסט עושה את זה המון. אתם הולכים לשנוא את ארנסט כי הוא איש לא נעים. הוא מתיימר להיות כן, ככה אפילו קוראים לו. אבל זה בדיוק מה שכותב נוכל היה אומר על עצמו. הוא גם מונה את עקרונות כתיבת הסיפור הבלשי לדורותיו שמשמעותם פחות או יותר "משחק הוגן", כלומר גם הקורא אמור להצליח לפתור. הוא מוסיף רפרנסים ספרותיים על ימין ועל שמאל, ומיידע מראש מה הולך לקרות. כמו כן הוא משקר לכם בלי הפסקה, מה שגורם לכך שכשהפתרון מתגלה זה אפילו לא מצליח להפתיע כי טוב,זו עוד רמאות של הכותב.

גם אני עושה כאן משהו קצת טריקי ומתארת את הדברים שלא כהוויתם, שכן את הספרים של הכותב הזה לא קראתי לפי הסדר. התחלתי עם הספר השני שבן הזוג הביא מהספרייה העירונית. ואז נקלעתי לספריית רחוב שונה מזו הרגילה שלי וראיתי שם את הספר הזה שהוא הראשון בסדרה, ולקחתי אותו למרות מצבו העצוב שכולל דפים שנרטבו והתייבשו מחדש בצורה קצת נוקשה ומעגלית שעושה את הקריאה פחות מהנה. אז אני אספיילר שאם חשבתי שהסםר השני לא משהו כי זה ספר שני ובטח הראשון הרבה יותר טוב, גיליתי שלא ממש. יש כאן מפגש של גימיקים שיוצא משליטה, ממש כמו המפגש המשפחתי של משפחת קאנינגהם.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על כולם במשפחה שלי הרגו מישהו - ארנסט קנינגהם #1