ביקורת ספרותית על אנטומיה של סקנדל מאת שרה ווהן

---

לסופי יש חיים מושלמים: שני ילדים מקסימים, בעל שהוא פוליטיקאי עולה, כסף, מעמד, יופי. קריירה דווקא לא, נראה שבאנגליה של שנות ה-2000, קריירה היא לא בהכרח מאפיין של חיים מושלמים. אם את אישה, כמובן.

לקייט, לעומת זאת, יש חיים לא כל כך מושלמים: אמנם יש לה קריירה, היא פרקליטה מבריקה ומצליחה, אבל אין לה בן זוג או ילדים, בקושי יש לה חברים, והיא חיה חיים די בודדים.

הספר הזה מסופר מכמה נקודות מבט אבל העיקריות שבהן הן אלו של סופי ושל קייט.
חייה המושלמים לכאורה של סופי מתנפצים כשג'יימס, בעלה, מתוודה בפניה על רומן שניהל עם עובדת צעירה במשרד שלו, רומן שעומד להתפרסם בתקשורת. ואם השבר וההשפלה שבסיטואציה לא גרועות מספיק - אותה עובדת מאשימה את ג'יימס באונס.
הספר עוקב אחרי קייט ואחרי סופי לאורך המשפט וגם שנים לפניו. הוא חוזר אחורה וקדימה בזמן, הוא שולף כמה הפתעות וטוויסטים לאורך הדרך, אבל זה עניין די שולי. עיקר העניין הוא כמו שמצהירה הכותרת - אנטומיה של סקנדל. התמקדות בצדדים השונים וברכיבים של אותו סקנדל, איך הוא מתגלגל ומנוהל, ואיך הוא מרסק בדרכו את חייהם של האנשים השונים המעורבים בו.

בסיום הספר הוסיפה המחברת כמה מילים אישיות שמהן ניתן להבין שהדמות איתה היא מזדהה ביותר היא קייט, התובעת. עם הטיפוס כלפי מעלה ממעמד נמוך, עם תחושת חוסר ההתאמה, אולי גם עם רדיפת הצדק. אפשר להבין שזו הדמות שהמחברת חשה שהיא מזדהה איתה גם מכך שזו הדמות היחידה שסיפורה מופיע בגוף ראשון.
אבל מעניין לזהות בספר שדווקא סופי היא הדמות העגולה והמשכנעת היחידה:

ג'יימס למשל הוא פריווילג ממעמד גבוה, ילד מפונק שתמיד קיבל מה שרצה בזכות מעמדו וקסמו האישי. הוא שוכנע שהוא יכול לעשות כרצונו ולעולם לא לשלם מחיר, ורואה ברוב בני האדם סביבו כלים לשירות הרצונות והחלומות שלו. לא תמצאו שום עומק, חידוש או הפתעה בדמות שלו.

קייט היא דמות טוטאלית, קיצונית, מונעת מטראומות עבר איתן היא מתמודדת "לפי הספר", כלומר כמו שהייתם מצפים שספר יציג דמות כזאת. קשה להזדהות איתה או להאמין בקיומה.

סופי לעומת זאת היא דמות מורכבת. יש לה עוצמה וקסם אישי, יש בה שילוב של פגיעות ופריווילגיה. היא מספרת לעצמה סיפור על החיים שלה, וכשהוא מתנפץ היא עומדת מול השברים ומנסה למצוא דרך חדשה להרכיב את החיים שלה. היא עומדת בצומת דרכים, צומת שבה היא נאלצת להבין שלא משנה במה תבחר - יהיה מחיר לשלם. הסיפור של החיים המושלמים איננו, ועכשיו נשאר לבחור נתיב. נתיב צר וקוצני יותר, אבל כזה שהיא תוכל לחיות איתו ועם המחיר שהוא ידרוש. וכזה שהיא תבחר בעצמה.
סופי עוברת תהליך לאורך הספר, תהליך של התפכחות ושל התבגרות ושל שחרור מדפוסי פעולה שהיא יצרה לעצמה לאורך השנים.
גם קייט עוברת תהליך, אבל כמו הקלישאה שהיא לאורך הספר - התהליך הזה יגיע בפרק האחרון בהילוך מהיר: טיפול פסיכולוגי, הורדת מינון האלכוהול וזוגיות חדשה. תהליך אינסטנט.

הרקע של כל הסיפור הוא הפרלמנט הבריטי, וליתר דיוק המפלגה השמרנית. הספר מעמיד זו מול זו את מפלגת הלייבור, אליה קייט משייכת את עצמה בצעירותה, לעומת המפלגה השמרנית - מפלגת המעמד העליון והפריווילגיות. ג'יימס הוא כמובן נציג של המפלגה הטורית והסקנדל שלו יורד מסדר היום כאשר סקנדל חדש שמערב פגיעה מינית צץ על סדר היום, וגם הסקנדל החדש הוא מבית היוצר של המפלגה הטורית. אמנם הסופרת מבהירה די בתחילת הספר שאונס מתרחש בכל שכבות האוכלוסיה - אבל נראה שהיא נוטה לחשוב שבעוד שקרבנות אונס יכולים להגיע מכל שכבות האוכלוסיה, אנסים דווקא לא, ככל הנראה מפלגת הלייבור חפה מפושעים מהסוג הזה. אולי בגלל שאם היו פושעים כאלה בשורות מפלגת הלייבור, הרי שעצם הפשע היה מעיד עליהם שהם אינם חומר אמיתי של מפלגת הלייבור?

ואולי נכון יותר לומר שהרקע של כל הסיפור הוא החברה הבריטית המעמדית. חברה שאנחנו כישראלים לא באמת מבינים עד הסוף, כי המוביליות החברתית והפערים החברתיים אצלנו לא משתווים לאלו שיצרו מאות שנים של מלוכה ואצולה באנגליה. חברה שבה נשים עשירות ומשכילות שיכולות להרשות לעצמן ללמוד באוקספורד ובקיימברידג' עדיין חושבות שאין נורמטיבי מלעזוב את העבודה השולית וחסרת המשמעות שלך ברגע שאת נהיית לאם ולהקדיש את חייך למשפחה בזמן שבן הזוג מטפח קריירה ועוד פעילויות צד לא כל כך משפחתיות.

רציתי להוסיף - חברה שבה סולחים בקלות לאנסים אם הם כריזמטיים ונראים טוב ומגיעים מהמעמד הנכון… אבל כמובן שלאנסים מסוגים שונים - סולחים בכל מקום.
למרבה הצער, עם החלק הזה בסיפור - גם אנחנו כישראלים יכולים להזדהות.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על אנטומיה של סקנדל