ביקורת ספרותית על חלף עם הרוח (חלק שני) מאת מרגרט מיצ'ל
ספר טוב

---

הספר הזה (ואני מזהירה מראש!) הוא חתיכת פרוייקט. הקריאה בו ערכה כחודש ימים, וניתן לומר שחוויתי הפלגה ארוכה בגלי הדימיון והמציאות, אשר טלטלו אותי כמעט ללא הרף.
לכאורה, נדמה כי סיפור האהבה הוא מוקד העניין - בין סקארלט הכריזמטית והמושכת, שנקרעת בין רצונה להיות אהובה ומקובלת בחברה לבין הסלידה העמוקה שהיא חשה כלפיה - לבין רט באטלר, גבר עשויי ללא חת, שרמנטי ותמיד נצמד לאמת שלו, בכל מחיר. אין כל ספק כי מדובר בסיפור אהבה קלאסי שובה לבבות ומסקרן בזכות היותו עגול ומשתנה, ולא שטוח ורדוד.

אבל, למעשה, הסיפור האמיתי הוא דווקא סיפור הרקע/מסגרת - מלחמת האזרחים בצפון לדרום אמריקה, שפרצה בשנת 1861 על רקע שיחרור העבדים האפריקאים מדרום אפריקה.
אני טוענת כי שם מצויי כובד משקלו של הדיון בספר. לא רק בגלל תיאורי המלחמה העקובה מדם והשתלשלות העיינים, כי אם איך שהדברים נובעים מעטה של הסופרת מיצ'ל. ולא קשה לראות שהיא בעד הדרומים, או לכל הפחות, מנסה להכנס לנעלייהם.
אחרי שסיימתי לקרוא את הספר, הגעתי למסקנה שהספר באמת ובתמים מעודד גזענות. זה חורה בעייני, מפני שאני נגד מכל וכל. אבל למרבה ההפתעה, הסופרת הצליחה כמעט לשכנע אותי בצדקנותם של הדרומים; דאגתם כלפי העבדים בכל תחומי החיים, הפיכת השלטון מדמוקרטי לרפובליקאי, ויחסיהם של ה"יאקים" לעבדים המשחוררים כאל קלף מיקוח בלבד, ולא כאל בני אדם שווים בני שווים.
כך, אומנם יש צדק בטיעוניהם של הדמויות הדרומיות, אולם כל זה עדיין לא הזיז אותי מדעתי הקודמת.

אך אל תטעו - למרות העובדה שהספר הסעיר אותי כל כך (ולווא דווקא בתחושות חיוביות), אין זה אומר שספר זה לא ממולץ לקריאה. לרוב, ספרים שעוררו בי התנגדות וביקורתיות הם הספרים שנשמרים אצלי בתודעה לאורך זמן רב.

לסיום - לא הייתי ממליצה לכם לקנות את התרגום הזה, אלא לחכות להוצאתו המחודשת הבאה. נתקלתי לא מעט בשגיאות כתיב ומבנים תחביריים שהוסיפו לקריאתי טעם מאוד מר.
ספר חשוב מאוד, הן היסטורית והן מבחינת התובנות על מלחמה ושלום, אהבה ואמת.

» ביקורות נוספות של יעל 93'
» ביקורות נוספות על חלף עם הרוח (חלק שני)