ביקורת ספרותית על מדליונים מאת זופיה נלקובסקה
ספר לא משהו

---

יצירה קטנה של סיפורים קצרים מעין תיעודיים שמתארים את פשעי השואה בדמות עדויות של שורדים. הכותבת הייתה חברה בוועדה לחקר פשעי הנאצים בפולין ממש בסיום המלחמה והסיפורים נכתבו בתקופה הזו.

מבחינת החשיבות ההיסטורית של הספר הזה והעוצמה הרגשית של העדויות בו, כבודו במקומו מונח, אבל ב2024 נשאלת השאלה האם ספר עדויות צנום שכתוב בסגנון יבש במכוון הוא המקור הטוב ביותר הזמין עבורי ללמידה על השואה ולחוויה רגשית? התשובה היא לצערי לא.

מצד אחד יש ספרים מורכבים יותר עלילתית, ספרותית ורעיונית מהספר היבש הזה, ומצד שני יש, אתם יודעים, עדויות מצולמות.. סרטיו של קלוד לנצמן למשל.
התיעוד הקולנועי מספק עדויות חזקות ומורכבות בהרבה מהמובאות בספר, והספרים של מחברים עם נועזות אמנותית גדולה יותר מספקים חוויה ספרותית חזקה בהרבה, ו"מדליונים" יושב באמצע, קירח מכאן ומכאן.

אני כן ממליץ למי שמתעניין לקרוא את הספר הקצר מאוד הזה, מפאת אורכו לא באמת תצטערו על זמן שאבד, אבל זו לא מהיצירות הבולטות בנושא השואה.

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על מדליונים