“מתברר שהאדם המודרני לא המציא את הTL;DR, והדבר היה קיים כבר לפני 2,000 שנה, כפי שמשתקף בדמות היצירה הזו, מעין תקציר לטיני לאיליאדה ההומרית.
האיליאדה היא באורך 15,693 שורות, והאיליאס לטינה באורך 1,070 שורות.
אז השאלה המסקרנת נשאלת - מה נשאר בחוץ, מה נשאר בפנים?
ובכן, חלק מהרגעים האהובים עליי - בעיקר אלו שכללו את האלים רבים אחד עם השני, מה שהיה מאוד קומי עבורי באיליאדה - נחתכו לחלוטין. אבל כמובן שאלמנט קריטי בדמות "קטלוג הספינות" הידוע לשמצה עבר חיתוך מינימלי, כי זו לא תהיה החוויה של האיליאדה אם לא תקראו רשימה משעממת של 20 שמות אחד אחרי השני.
מצד שני המתקצר כלל כאן תיאור מרשים והולם של מגן אכילס, בדומה לתיאור המפורסם באיליאדה, וגרסה משלו לתחינת פריאמוס בסוף היצירה. גם הפתיחה כמעט לא שונתה מהיצירה המקורית, ואם הייתה שונה זה ממש היה חילול קודש של אחד הקטעים הספרותיים הכי טובים אי פעם.
וכמובן שגם הלב של האיליאדה - תיאורי קרבות ארוכים מאוד, ממש של כל מכת חרב וכל דו קרב, נחתכו ללא רחם. מבחינה עלילתית באמת אפשר להסתפק בכמה שורות כדי לתקצר את הקרבות האלו, אבל מבחינה ספרותית השהות, בעומק המלחמה, עם כל אבחת חרב וכל הייגע והדם, זה חלק גדול מהקסם.
יש כאן גם אלמנטים רומיים שמציצים פה ושם, למשל מנלאוס לוקח כאן שבוי ל"טריומף" שלו. כמובן שטריומף זה קונספט רומי למהדרין שזר לחלוטין ליצירה המקורית. כמו כן, דמויות כאן מדברות בהרבה יותר פאתוס ועם יותר רגשות מוחצנים, שינוי די מעניין.
סה"כ היצירה הזו עושה עבודה טובה בלנקז את האיליאדה לדברים ש"חשוב" לדעת לאדם הסקרן אבל לא הסקרן עד כדי כך שיישב לקרוא כמעט 16 אלף שורות שירה.
יש בה רגעי שירה יפה בהשראת האיליאדה, ורגיליוס ואובידיוס, ויש בה רגעים שממש מרגישים כמו תקציר חדשותי שכזה. זה ממש ממש לא תחליף לקריאת האיליאדה עצמה למי שיכול להרשות לעצמו את הפרויקט המאוד מומלץ הזה, אבל לעצלנים, חסרי הזמן וכו' אני מניח שזו דרך ביניים סבירה.
מכיוון שבאירופה של ימי הביניים ידיעת יוונית עתיקה נעלמה ולטינית הייתה הלינגואה פרנקה של המעמד המשכיל, הטקסט הקצר הזה, יחד עם עוד שני טקסטים קצרים בפרוזה לטינית מתקופת האימפריה הרומית המאוחרת, היה המקור הכי משמעותי של המערב לסיפור טרויה, ועל כן יש לו חשיבות מתוך התפקיד הזה כחוליה של זיכרון היסטורי.
אבל האם החשיבות הזו מצדיקה הוצאה שלו בעברית בתור ספר צנום ביותר של פחות מ100 עמודים שירה לטינית ועוד קצת עמודים של מבוא ומפתח שמות? אני לא חושב.
היה יכול להיות מאוד הגיוני להוציא את שלושת הטקסטים המרכזיים הללו על מלחמת טרויה בכרך אחד, יחד עם איזו אחרית דבר על השפעתם על התרבות של ימי הביניים. זה היה יכול להיות מאוד מקיף ומחכים. למעשה, בהרבה כתבי יד מימה"ב שלושת הטקסטים האלו נמצאים יחדיו..
ראנט לא קשור בעליל לספר:
יש קטע מעצבן בשני העשורים האחרונים להוצאות בעברית להוציא חיבורים קטנים באופן קומי מהעת הקלאסית, השיא כנראה שייך לכותר אחר בהוצאת מאגנס, "מדינת הספרטנים" של כסנופון על 13 עמודיו(!) שזכה להוצאה כספר שלם ביחד עם נספחים שונים ש"עיבו" אותו, או שבעצם הוא שייך ל"אמרות היסוד" של אפיקורוס בהוצאת נהר.
בכל מקרה, אני די חצוי לגבי הקטע הזה. מצד אחד אני מברך כל תרגום איכותי לעברית של ספרות קלאסית, וההוצאה של "מנות קטנות" בתקווה מסייעת לזה להגיע לעוד אנשים שהיו מאוימים מספר של 400 עמודים.
מצד שני, זה מרגיש קצת כמו הונאה לאנשים שמשלמים מחיר מלא על הספרונים האלו. אני קורא אותם בחינם דרך הספרייה אז מה אכפת לי, אבל למשל ספר של 400 עמודים, אפילו אם הוא זמין לי דיגיטלית, הייתי קונה (ולמעשה קניתי כמה כאלו. נגיד האלקסיאדה, שמחכה בסבלנות שאקרא ואבקר אותו), וספרונים כאלו אני לא חושב אפילו לקנות.
7\10”