הביקורת נכתבה ביום שבת, 9 במאי, 2009
ע"י dyona
ע"י dyona
הספר מורכב משלוש נובלות. הראשונה : "ברוריה הפקות", היא סיפורה של נערה מתבגרת, בת למשפחה מפורקת. כשהייתה היא בת ארבע וחצי, עזב אביה את הבית עם השכנה ממול. הנערה חיה עם אמה חולת הסרטן וזוכה לביקורים של אביה ואשתו החדשה. הביקורים מעוררים בה תחושות קשות. הנערה מאוהבת בבחור ששמו צחי ויש ביניהם רומן יפה. הרומן הזה נקטע במהלך טיול בהודו שבו פוגש צחי במיכאלה, מתאהב בה, ונוטש את חברתו בגללה.
הגימיק בנובלה הוא כזה : ברוריה, ג'ינג'ית גדולה המרחפת אי שם בחלל שמעלינו, מכוונת את חיי הגיבורים בעזרת מחשב-על ומזכירתה הנאמנה סימי. כל קטעי השיחות בין ברוריה לסימי כתובים בכתב מודגש כך שיהיו נבדלים מטקסט הסיפור עצמו. אני מודה שלא ירדתי לסוף דעתה של הסופרת לגבי הגימיק הזה והוא נראה לי די הזוי.
הנובלה השנייה : "בינתיים" היא סיפורה של נטע בת השמונה (מסופר בגוף ראשון). גם נטע היא בת למשפחה מפורקת. כאן האב עזב את הבית מאחר והוא חולה בסרטן ומסרב לקבל טיפולים קשים. אשתו לא מוכנה שהוא "יגסוס כאן לפני הבנות", כדבריה. הוא שוכר דירת גג קטנה בתל-אביב ובבית הפרטי נשארות האם ושתי הבנות, חגי בגיל ההתבגרות ונטע הקטנה. בשפתה הילדותית היא מספרת על יחסיה עם אמה ואחותה, על יום האיכות שבלתה עם אביה ועל משחקיה עם חברתה הטובה גלי הבר. גולת הכותרת של חברותן הוא המשחק בבית הקברות, נושא טעון פסיכולוגית.
הנובלה השלישית : "הסיפור על הסוסה המתה" היא לדעתי הטובה מבין השלוש. כפי שבודאי כבר הבנתם, גם כאן המשפחה מתפרקת. את הסיפור מספר ירון, בן למשפחה ממושב קרוב לים. אביו מגדל אפרסמונים בלי גלעין וסוסים. בשלב מסוים הוא מסתבך בעסקי הסוסים. המשטרה פושטת על ביתם והאב מצליח לחמוק לארצות הברית. האם מוכרת את המשק ועוברת עם בנה לשיכון בבלי בתל-אביב. שם היא מכירה את רוחל'ה שהופכת לחברתה הטובה ביותר ומשפיעה גם על חייו של ירון.
ירון יושב בבר אפלולי באלנבי ומעלה קטעי זיכרונות מחייו (לא בסדר כרונולוגי) : החברות עם אבנר על כל תהפוכותיה, אהבתו לטלי גליק, מסיבות הסמים שלהם, ההשמנה והדיאטה, לימודי הטניס, החיים בארצות הברית כסבל בעסקי המובינג ולבסוף סיפור האהבה היפה עם המלצרית הג'ינג'ית.
אני מודה שלולא התחייבתי לכתוב סקירה על הספר, הייתי פורשת באמצע הנובלה הראשונה שלא הייתה לטעמי כלל. אולם, טוב שלא עשיתי זאת, כי אז הייתי מפסידה את הנובלה השלישית אשר ממנה מאוד נהניתי ! הנובלה השנייה כשמה כן היא, בינתיים, לא רע אבל גם לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה...
הדמויות בשלושת הסיפורים די עגולות, השפה עכשווית וקולחת והכל הוא מכאן ועכשיו.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת