ברוריה הפקות הוא ספר הביכורים של שרי שביט. הוא כולל שלוש נובלות, שלושתן מסופרות בגוף ראשון: אחד של אישה צעירה האחר של ילדה והאחרון של גבר בן 29.
סגנון הכתיבה בשלושת הנובלות וגם בספר "הכל זריז " ( שמאוד אהבתי ) דומה. הסופרת מחלקת את הסיפור הלינארי למספר חלקים ואותם היא מחלקת למקטעים קטנים יותר ומערבבת בינהם וכך נחשף הסיפור בדילוגים
בין זמנים שונים וחושף לאיטו את חיי הדמויות.
יש מוטיבים חוזרים בשלושת הנובלות ולמרות שהן שונות יש הרגשה שיש נסיון של הסופרת לבחון את אותן נקודות מכמה זוויות שונות:
בשלושתן התא המשפחתי הקטן מתפרק או לא מספק את הבטחון שהדמויות המספרות צריכות בחיים. בשלושתן נבחנת האהבה הראשונה או החברות הראשונה, ובשלושתן נוכח המוות והאובדן של התמימות. בשלושתן נדרשת ברוריה למרות שהיא מופיע רק בסיפור הראשון.
אפשר לראות בנובלה ברוריה הפקות את הבסיס להכל זריז שיבוא יותר מאוחר.
ברוריה היא רעיון נהדר . אני לא קורא לדברים המתרחשים בחיי , לגורל שמביא אותי לנקודה מסויימת או מסביר למה מגיע לי עצב או כל הטוב הזה בשם . אבל המספרת של הנובלה הראשונה מדמיינת אותה כגינגית רחבת ממדים. מנהלת משרד רחבת לב וקוראת לה ברוריה.
לי יש נקודת חן על היד , אומרים שזה אומר שמישהו משגיח עליך מלמעלה, אני תמיד חושד בסבתא אבל ביננו לכולנו יש איזו ברוריה שם, שיודעת שלמרות שקשה לפעמים ,יהיה טוב.
שרי שביט כותבת ביד בטוחה ומשרטטת דמויות ועולם אמין וגם עם יש דמיון בין העולמות שהיא מתארת היא מסקרנת . היא הצליחה להשאיר אצלי געגוע לדמויות בסוף הספר ומבחינתי זה מדד מספק לספר טוב.
אחרי שני ספרים טובים ובמגמת שיפור אני מקווה שהספר השלישי מתבשל בדרך.















