ביקורת ספרותית על השטן המאוהב מאת ז'אק קזוט
הביקורת נכתבה ביום שני, 11 בפברואר, 2019
ע"י MishaEla


אחד מסיפורי האהבה המיוחדים ביותר, בנובלה צרפתית משובחת מהמאה ה-18.

דון אלווארו הוא קצין איטלקי נאה וצעיר, אשר בשיחה יומיומית עם חבריו הקצינים שומע מעט על תורת הקבלה. הוא מתלהב מאוד ממה שסופר לו ומחליט שהוא מספיק אמיץ כדי להתמודד מול השטן ולגבור עליו. בהנחיית עמיתו הוא מצליח להעלות באוב רוח מפחידה ולהכפיפה למרותו. היתכן כי זהו השטן עצמו??

הרוח מצייתת לדון אלווארו נוכח נחישותו ועוז רוחו הבלתי מתפשרים, ומעמידה לרשותו נער חצר נאמן, המסתבר לאחר מכן כאישה יפהפיה.

מכאן ואילך מתחיל מין מסע הזוי, מתוסבך ומופלא של רגשות רומנטיים וארוטיים, השתוקקות והתכחשות, דחייה והתקרבות. כמעט מבלי להרגיש אנו עדים בסיפורו של דון אלווארו, המספר אותו בעצמו, לאלמנטים המזכירים את עולם הBDSM, כוחניות ועצמה מול כניעות וצייתנות טוטאלית, המתובלים בנושאים כמו משולש רומנטי, ניסיון לרצח, תשוקה אובססיבית, בלבול מגדרי או נטייה מינית לא מוגדרת, ותסביך אדיפוס.

השטן המאוהב היא נובלה פנטסטית-פסיכולוגית מאלפת. עולם הנסתר, מציאות וחלום, מאגיה וריאליזם צובעים אותה בצבעים עזים. היא מעלה שאלות בדבר אהבת אמת רומנטית והיחס בינה לבין אהבת בן לאמו. היא משלבת אלמנטים דתיים המהווים רקע מסקרן למורכבות האישיותית של המספר. וסופה של הנובלה, שתפס אותי לגמרי בהפתעה, גרם לי לתהות האם למעשה ברא כאן המחבר אישה-שטן כבדיחה פרטית שלו עם עצמו, מעין שעשוע ספרותי.

כתיבתו של קזוט מושלמת; כיאה לעלילה רבת מיסתורין, הוא לא מרבה בסופרלטיבים, לא נכנס לתיאורי טבע או אוירה מצועצעים, לא מחטט בגלוי בנבכי נשמתם של גיבוריו, וסומך על האינטליגנציה של הקורא. אף כי עולה ניחוח ישן מבין אי אלו אירועים או התבטאויות, ההולמים את התרבות של התקופה בה נכתבה, נובלה ותיקה זו נקראת גם בימינו בתענוג, מתח ועניין רב.
תרגומו של פרנקל מעניק חווית קריאה אותנטית וזורמת להפליא.

למי שמחפש אתגר לדימיונו ולא חושש מחמת הספק, מומלץ מאוד.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
MishaEla (לפני שבוע וחצי)
בשמחה
Rasta (לפני שבוע וחצי)
תודה על הסקירה, הוספתי לרשימה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ