ביקורת ספרותית על הדחף - הסדרה הקטנה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה

---

לאחר מספר חודשים חזרתי אל כתביו של סטפן צווייג והפעם אל ספר חדש שיצא לאחרונה. הנושא בו עוסק הפעם צווייג הוא נושא שתמיד רלוונטי, קל וחומר בימינו אנו: למי חובה עלינו לציית? לחוקי המדינה או לצו מצפונינו? האם חובתנו למדינה שאנו אזרחיה גדולה יותר מהמחויבות שלנו לעצמינו? ומה עם המחויבות לבן או בת הזוג שאיתו או איתה אנו חולקים את חיינו?

הסיפר "הדחף" מתרחש במהלך מלחמת העולם הראשונה ועוקב אחר אדם בשם פרדיננד המתגורר בשווייץ לאחר שנמלט מאוסטריה כדי להימנע מגיוס. אלא שהמדינה מצאה אותו גם שם, הוא מקבל צו גיוס והדבר מכניס אותו לדילמה ולמאבק פנימי: פרדיננד נאלץ להתמודד ולבחור בין אמונותיו הפציפיסטיות לבין הכפייה לשרת את האומה, כפייה המונעת על ידי ציפיות חברתיות ופטריוטיות. פרדיננד גיבור הסיפור, נקרע בין שתי אפשרויות אלו.

הנובלה בוחנת את ההשפעה הרגשית והפסיכולוגית של מלחמה על אנשים, במיוחד אלה המסרבים להתאים את עצמם ללחצים של לאומיות ואלימות. באמצעות דמותה של פאולה, אשתו של פרדיננד, מציג לנו צווייג את השקפותיו הפציפיסטיות שלו עצמו, את התפכחותו מהמלחמה, מה שהופך את הסיפור הזה לפרשנות עוצמתית ונוקבת על המתח בין מצפונו של הפרט לדרישות החברתיות. כך אומרת לו פאולה: "המילים מולדת, חובה או גבורה, הן רק קשקושים שמסריחים מדם, מדם אנושי וחם, חי. תגיד בכנות, האם ארץ האבות חשובה לך באותה מידה כמו החיים שלך?"

סיפור חזק, כתוב ומתורגם היטב, מעורר מחשבות ורלוונטי מתמיד.

אה בטח, יש גם את הסיפור הראשון "תקרית על אגם ז'נבה". גם סיפור זה כמובן שווה קריאה אך הוא קצר בהרבה ומהווה הקדמה בלבד לדבר האמיתי: הדחף.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על הדחף - הסדרה הקטנה #