ביקורת ספרותית על הדחף - הסדרה הקטנה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

שתי נובלות בספרון זה.

תקרית על אגם ז'נבה- ליל קיץ 1918 לחופי אגם ז'נבה, דייג יוצא לדוג ומוצא גבר עירום על רפסודה רעועה, הוא מביא אותו לעיירה ושם מתברר שזהו חייל רוסי שברח מן החזית בצרפת, בוריס שמו. הוא מאוד רוצה לחזור לאשתו וילדיו ברוסיה בכל מחיר. הוא חשב שבקצה אגם ז'נבה נמצאת רוסיה וביתו. הוא לא מכיר את שפת המקום וגם תושבי המקום לא מבינים אותו. רק אדם אחד דובר רוסית במקום, בוריס מבקש ממנו שיעזור לו לחזור הביתה. הדרכים הביתה כולן חסומות. האם בוריס יקבל זאת כעובדה?
זו טרגדיה ממלחה"ע ה-I שמשקפת גורל של כל כך הרבה חיילים במלחמה זו.

הדחף- שוויץ, אגם ציריך. פרדיננד גר בכפר קטן בפאתי ציריך, הוא מנסה להעלם ולא להיות מורגש, כדי שהצבא לא ימצא אותו ויגייס אותו למלחמה, אך במהרה מכתב גיוס מגיע לידיו. הסיפור עוסק בלבטים של פרדיננד האם לחזור לארצו ולהתגייס או להישאר עריק בשוויץ עם אישתו ולחיות שם חיים כפריים פשוטים.אשתו מנסה לשכנע אותו להישאר ואף באיומיים על פרידה, אך פרדיננד הופך יותר ויותר מתובכל מן המצב. סיפור שמביא מציאות קיימת מאז ועד היום.

צווייג כרגיל בוחן את נפש האדם בשלל מצבים והוא יודע לעשות זאת היטב. למרות שהסיפורים די קצרים הוא מצליח ליצור אווירה ולחדור עמוק פנימה.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על הדחף - הסדרה הקטנה #