ביקורת ספרותית על הדחף - הסדרה הקטנה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה

---

שני סיפורים מרכיבים את הספרון הזה בסדרה הקטנה של כתר. הראשון, תקרית על אגם ז'נבה, הוא סיפור קצר בן פחות מעשרים עמודים. בלילה אחד יוצא דיג לדוג והוא "דג" איש עירום, הצף על מספר קרשים. הדייג ממהר לעטוף את האיש העירום ולהביאו לכפר, שם איש לא מבין על מה הוא מדבר, חוץ מבעל הפונדק המבין רוסית. מהמעט מתברר שהאיש ברח מהמלחמה ולמרות שהובטח לו שבוע של אירוח עד בירור מצבו, האיש בוחר לחזור לאגם.
בסיפור הארוך השני, הדחף, הפעם באגם ציריך, צווייג בוחר לחזור למדינה נייטרלית בזמן מלחמת העולם הראשונה. הפעם מדובר בצייר מוכשר, המגיע לשוויץ כדי לחמוק מהמלחמה, אבל צו הגיוס רודף אחריו. נדמה שאין ממש אפשרות לגייסו, אבל המחוייבות שפרדיננד חש, זה שמו, לצאת ולהלחם, חזק ממנו ולמרות שאשתו משמיעה באזניו את כל הטיעונים נגד המלחמה, נגד לקיחת בעלים ואבות ובנים כדי לרצוח בעלים ואבות ובנים אחרים, פרדיננד אורז תיק ויוצא. והוא מפספס.
התחושה בקריאת הספרון הזה היא כבתחושה לחזור אל ספרו המונומנטלי העולם של אתמול. שם דיבר על צמצום הכתיבה, על מחיקת המיותר כדי לחזק את מה שיש, על העולם המנותץ בעקבות המלחמות. הטקסט הזה הקצר הוא טקסט פציפיסטי עוצמתי ודוגמה ליכולת של צווייג לחבר סיפור משכנע, ובחיבור שני הסיפורים האלה, ליצור עולם בו מלחמה היא הרע מכל והכרח כן יגונה.
צריך לציין את העטיפה המקסימה ואני מדגיש זאת.
טקסט מבריק ושובר לב.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על הדחף - הסדרה הקטנה #