ביקורת ספרותית על שלושה חייזרים - תשע נשמות #122 מאת סרחיו ביסיו

---

האמת היא שמדע בדיוני מעולם לא דיבר אלי, לא בספרות וגם לא בתחום הקולנוע. וניסיתי, באמת, ניסיתי אפילו יותר מפעם אחת כולל מה שנחשב לקלאסיקה בתחום הזה כמו מחר כפול תשע של אסימוב. הסרט בלייד ראנר שאשתי היקרה יכולה לראות פעמיים בשבוע, נראה לי כמו משהו ביזארי לחלוטין ובזבוז זמן משווע. לכן לא פלא שגם הספר הזה של סרחיו ביסיו, לא הצליח לדבר אלי. אז נשאלת השאלה מדוע בכלל לקחתי אותו ליד, כי הרי שמו מעיד על מה שצפוי לקורא בו. התשובה היא משולשת:

1. שמעתי וקראתי רבות וטובות על כתביו של ביסיו והחלטתי לבחון את הסוגייה הזו בעצמי.
2. הרוב המוחלט של הספרים שקראתי בהוצאת תשע נשמות, היו בהחלט ספרים טובים ומעלה, כך שהחלטתי לתת צ'אנס.
3. בכל זאת מדובר בספרון של 100 עמודים כך שאם בכל זאת תהיה כאן נפילה, אולי היא תהיה פחות כואבת.

מסתבר שבגילי המשתכלל והולך דברים כבר לא כל כך משתנים, ומה שלא עבד עבורי לפני שנים, כנראה לא יתחיל לעבוד עכשיו. אם תרצו, אז צדק הנביא ירמיהו באומרו "היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו".

אז מה בכל יש כאן? שלושה סיפורים קצרים הקשורים בחייזרים. יתכן כי השניים הראשונים אפילו טובים אך מכיוון שהדברים האלו עוברים לידי ולא ממש נוגעים בי, אני באמת מתקשה לשפוט. הסיפור השלישי מעט שונה: מדובר על אדם שחזר משהות של שנתיים על המאדים, שב לביתו ואשתו ממש שמחה לקבל אותו, אלא שזו לא אותה אישה שאותה עזב אלא מישהי אחרת. סיפור חביב אלא שמשהו כאן נראה מוכר: אנטוניו מוניוס מולינה כתב משהו דומה מאוד שנקרא "בלעדיה". בהחלט סביר בעייני שביסיו קרא את מולינה כי הרי זה תמיד טוב להיתלות באילנות גבוהים בנוסח מולינה. אז נכון שהסיפור מעט שונה וכך גם סגנון הכתיבה, אך כנראה שהרעיון הוא אותו רעיון.

לסיכום: לז'אנר המד"ב אני כנראה כבר לא אשוב אך נראה לי כי סרחיו ביסיו צריך לקבל אצלי צ'אנס נוסף, אם הוא כתב גם ז'אנרים אחרים כמו ספרים העוסקים בחיים האמיתיים וללא חייזרים כלשהם. נראה לי כי את ענין החייזרים בספרות אני כבר מיציתי.

אני לא רואה כל צורך לדרג אך אעשה שימוש בשפתם של מבקרי הקולנוע למיניהם: מומלץ לאוהבי הז'אנר.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על שלושה חייזרים - תשע נשמות #122