ביקורת ספרותית על חסד אלוהים - ספריה לעם #311 מאת ברנרד מלמוד
ספר מעולה

---

אחרית הימים, האדם שוב הוביל לקיצו (הפעם על-ידי האטום). אלוהים מאס בו והמטיר עליו מבול שהכחידו.

קלווין כהן, חוקר מאובנים, הוא השורד היחיד מהתופת. לאחר דין ודברים עם אלוהים, הוא מוצא עצמו נסחף עם ספינתו אל אי נטוש, בו הוא פותח בחיים חדשים יחד עם בוּז, שימפנז נבון הרואה בכהן דמות אב, ולומד ממנו את שפת האדם ודרכו.

כאשר חבורה של שימפנזים מתגלה באי, כמו גם גורילה בשם ג'ורג', אט אט מקים עמם כהן ציוויליזציה המושתתת על עבודה חקלאית משותפת, היררכיה ותרבות בה הופכים הקופים דומים לבני האדם. כהן, בנו של רב, מייסד מדרש בו מנסה הוא ללמדם אודות היסטוריה, פילוסופיה ומדע.

החיים מתנהלים על מי מנוחות יחסית, עד שהשימפנזה האחרונה מסרבת להזדווג עם בני מינה מאחר ומוצאת עניין דווקא בכהן, וכאשר להקת בבונים מופיעה באי.

הספר אומנם כתוב במשלב לשוני גבוה אך נקרא בשטף. תיאורי הנוף בו מפעימים. מלמוד מיטיב להעשיר את יצירתו בתהיות פילוסופיות, מוסריות וקיומיות, בשילוב של הומור ונוגות שהולמים את העלילה.

כהן מפקפק בגזרותיו ומידותיו של אלוהים, ובשלב מסוים קורא עליו תיגר ומתיימר להחליפו. לדידו הוא (ואולי כולנו) יראים מאלוהים יותר מאשר אוהבים אותו. מדובר בכתב תביעה חריף כנגד טיבו של האל האדיש והאכזר לבריותיו.

בשלב מסוים תהיתי האם מדובר למעשה בסיפור תולדותינו, ומר קלווין הוא לא אחר בעצם מאבינו הקדמון שבזכותו הקפיצה האבולוציונית שהובילה לקיום האדם (ההומו ספיינס). צפיתי את תרומתו של ג'ורג' לסוף הסיפור, ויש להרהר עוד רבות אודות תפקידו, והאם יתכן שתחת ארשת פניו האדישות, היה האל שבחן וקונן על האדם.

יצירת מופת,
חמישה כוכבים, מומלץ.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על חסד אלוהים - ספריה לעם #311