ביקורת ספרותית על יצורי הפרא - בהשראת ספרו של מוריס סנדק מאת דייב אגרס
ספר טוב

---

מחסום קריאה קל תקף אותי לפני כחודש. כשחזרתי מטור ההצגות שלי בלונדון, חזרתי לשגרה אינטנסיבית חסרת מעצורים. עבודה מבוקר ועד לילה, הצגות, צילומים, חזרות וחוזר חלילה. כמו לופ אין סופי. בין היתר הייתי גם חולה, כמו שאולי חלק לא קטן מכם חוו גם. מעין שפעת מעצבנת ללא חום אבל עם שיעולים קשים שעד עכשיו עוד נותרו לי חלקיקים מהם בגרון.

קיבלתי על עצמי את התקופה הזאת באהבה, בהבנה. זה בסדר אם לא מצליחים לקרוא ובסופו של דבר חודש זה בהחלט לא הרבה בהתחשב בעובדה שהיו לי הפוגות של שנים.

החלטתי לנסות בכל כוחי להמשיך בקריאה ולכן עלה במוחי הרעיון לקרא את "יצורי הפרא". ספר שנח לו על מדף הספרים הביתי שלי, שמקוטלג תחת קטגוריית ספרי הנוער ובוודאי ייתן לי הנעה קדימה מבלי להתאמץ יותר מידי.
נחשפתי לספר אינטליגנטי, רגיש, מלא תובנות חיים מהולות בשמחה, עצב ותחושות ילדות.

מקס, ילד שובב החי עם אימו, בן זוגה של אימו ואחותו, סובל מתסמונת הילד הקטן, זה שלא תמיד רואים, לא תמיד מבינים, ולא תמיד יש חשק סבלנות או כוח לשאת את שטויותיו. מקס ידוע כהורס כל חלקה טובה, רב ללא הפסק עם אחותו הגדולה, עושה צרות לאימו ובקיצור משגע את כל בני הבית. ריב גדול בינו לבין אחותו מוביל לבריחתו של מקס מהבית. הוא עובר דרך היער שקרוב לביתו, מוצא סירה קטנה ומפליג בניסיון להגיע אל מקום מגוריו של אביו. הוא טועה בדרך ומוצא אי שבו חיים יצורי פרא. יצורים בלתי מוסברים שלא ראה לפני כן. כעת על מקס לנסות לשרוד עימם, להתחבב עליהם. סיפור שמתחיל כניסיון הישרדות, ממשיך למשחק נחמד וכיפי בו מקס מעמיד פנים שהוא מלך האי ונגמר בכאוס מוחלט ובעלילה שהופכת יש לומר אפילו מעט אפלה.

תהיתי בשאלה האם מלך הוא מי שמכתיר עצמו כמלך על הכלל או מי שנבחר להיות למלך על פי רוב? מלך הוא מי שסומכים עליו שינהיג או שמפחדים מחוסר ההנהגה ולכן נותנים לו את המושכות? מקס הופך למלך כדי לשרוד ועד מהרה תופס כוח ומעמד שאיתם באה המון אחריות.

האי הוא מעין משל למדינה מסוימת, אבודה, המחפשת מנהיג שיוכל לקחת את המושכות ולהוציא את אנשיו מאפלה ופחד אל עבר עולם טוב יותר. בספרות טובה כלל לא משנה האם הספר נכתב לילדים, נוער, מבוגרים. כשהרעיון בו עובר ומרגש, תענוג לקרוא.

"בראשו של מקס שררה ערבוביה גמורה. אולי הוא לא חשב על המלחמה עד הסוף. כשתיכנן אותה במקור היא עשתה רושם של כיף פשוט, עם התחלה נפלאה, אמצע מאתגר אך מלא גבורה וסוף עטור ניצחון. הוא לא הביא בחשבון את העובדה שהקרב עשוי להסתיים ללא הכרעה ברורה, והוא לא דמיין לעצמו את ההרגשה כשהמלחמה פשוט נגמרת, בלי שאיש יודה בתבוסה ויחמיא לו על אומץ ליבו."

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על יצורי הפרא - בהשראת ספרו של מוריס סנדק