ביקורת ספרותית על חוד הכישור מאת רובין מקינלי
ספר בסדר

---

#
"הקסם בארץ ההיא היה סמיך ועיקש כל כך, שהצטבר על האדמה כמו אבק גיר וכל הרצפות והמדפים כמו אבקת גבס דביקה" מתחיל הסיפור לספר את סיפורו. שלא תחשבו שהקסם בארץ ההיא היה פשוט כמו הקסם שאתם מכירים – שאנחנו קוראים לו לעתים "חוכמה", לעתים "פרקטיות", לעתים "אינטליגנצייה רגשית" – ולא חושבים שהוא מצטבר על הריצפה או שיש יותר מדי ממנו.

בארץ ההיא נודע כי המלכה והמלך, שכבר נואשו מפרי בטן, הביאו לעולם תינוקת. הממלכה עצרה את נשימתה, נציגי תושבים מכל עיר, עיירה, כפר או חוות בודדים, שעלו בגורל, הוזמנו ליום השם של הנסיכה, בתוכם קטריונה – צעירה קצת מגושמת וקצת מודאגת, שאחרי שתסיים את התפתחותה (ותאמין לבלתי אפשרי) תהפוך לפיה מן המניין. 21 פֵיות נחשבות הוזמנו לברך ולהעניק מתנות לנסיכה החדשה. רובן ככולן התעצלו והציעו לה תלתלי זהב, כישרון ריקמה או צחוק פעמונים ושום דבר שיועיל לה באמת. ואז הגיעה הטוויסט בעלילה - פיה מרשעת, כועסת, זוכרת איזה עלבון נשכח, מרגישה מקופחת, והודיעה קבל עם שהיא מאחלת לנסיכה מוות מדקירת-כישור, כשתגיע לבגרות, דהיינו גיל 21. [ידוע כמעט לכל שהמסוכנים מכולם הם הקנאים והנעלבים, המונים את עלבונותיהם מתחילת הימים, מסרבים להרפות כי בלי העלבונות אין להם דבר]

מי שמכור לאגדות, כמוני, לא יישאר אדיש לעיבוד המקסים של מקינלי את האגדה העתיקה. בניגוד לאגדות, שהן דלות בתיאורים ומתרכזות בגיבור/ה ובמה שאירע לו/ה, מקינלי מתארת לנו בפירוט את הארץ ההיא, את חיי התושבים בשנות השלום והשגשוג שלה, את חיבתם והערכתם של התושבים למלך ולמלכה, שבעצמם החשיבו מאד את נתיניהם וראו בתפקידם הרם אחריות לרווחתם ולא מקור לרווחים עצמיים. היא מתרכזת בגיבורות משניות העוזרות לה להעביר את אורחות החיים באותו עולם. עולם חקלאי קדם המהפיכה התעשייתית, בנוי על קהילתיות הדוקה, על סקרנות נמוכה לכל מה שמחוץ לעיירה או הכפר בו חיים, כאשר בעלי החיים נחשבים בו כמעט שווים לבני-אדם.

שלא כמו באגדות רגילות, מקינלי לוקחת את הזמן (ואת העמודים... 406). מצד אחד זה מעבה את העולם עליו היא כותבת והופך אותו מוכָּר. אבל... קצת יותר מדי סיפורי-משנה שכל תפקידם לייצר אווירה, שכלל לא חסרה בספר ומאיטה מאד את הסיפור. בחלק הרביעי (מתוך חמישה חלקים) ממש הותשתי. היא מתארת שלושה חודשים א-ר-ו-כ-י-ם יותר מעשרים השנים שתוארו קודם. מוסיפה רומנטיקה לא מזיקה (תשאלו – איזו רומנטיקה מתאימה לנערת כפר שהיא שוליה של נפח ורופאה של סוסים? – למקינלי התשובה) הוא ירד לאיטו מדירוג של 4 כוכבים (ומשהו) ל-3.5 ו-3. שם נשאר בעיקר בגלל ההנאה שהוא גרם לי בשלושת החלקים הראשונים. אם מקינלי היתה מקשיבה לי – היא היתה מורידה ממנו כ-100 עמודים (שיכלה בהחלט לעשות מהם עוד ספר נחמד בסגנון "היֹו היה פעם" ולא סתם לזרוק לאשפה) והיתה משפרת את ספרה ומחדדת את מסריו. כמו שזה, הספר חמוד אך עודף המשקל קצת מקשה להכיר בחמידותו.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על חוד הכישור