ביקורת ספרותית על טעם של מלח מאת איריס קאופמן
ספר טוב

---

הם התבוססו באדמה, אדמה חרבה וטובענית, אדמה ממנה בקעו וממנה ניסו להימלט.

הספר מורכב משתי נובלות בהן הדמויות נולדו לגורל דומה - ילדות עשוקה בצל הורים מזניחים, ילדות ממנה התפתחו לכדי בגירים בעלי מנגנון הגנה הרסני – הסתגרות פנימית, קושי במחויבות והתמסרות טוטלית לאימהות על סף הבלתי אפשרית.

הנובלה הראשונה, "טעם של מלח", עוסקת באבישג, אם חד-הורית לעוז, צעיר על הספקטרום האוטיסטי, בהתמסרותה המוחלטת והמכלה לטובתו של בנה, שבסוף אכן מיטיבה עמו. בכאב ובפיוטיות, מאפשרת קאופמן הצצה אל הקושי, הבדידות והמורכבות שבגידול ילד על הספקטרום, ועל הוויתור האדיר הנדרש. דמויותיה נבדלות זו מזו, עמוקות ומעוררות חמלה, כל אחת בדרכה.

הנובלה השנייה, "אדמה", מגוללת את מערכת היחסים השברירית בין ניב וליאת, שהזנחתם בילדות הותירם בפקפוק תמידי אודות זוגיות ואהבה, האם זו בכלל קיימת והאם הם ראויים לה.

אחת הדמויות בסיפור הראשון היא החוט המקשר לסיפור השני, באופן מחוכם ואלגנטי, בסגירת מעגל שיש בה עצבות ושיש בה גם תקווה.

האם ניתן לעשות תיקון? האם ניתן להימלט מאדמה חרבה ולפרוח?
לספר הפתרונים.

ארבעה וחצי כוכבים,
מומלץ.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על טעם של מלח