ביקורת ספרותית על טעם של מלח מאת איריס קאופמן
ספר בסדר

---

שני סיפורים על חייהם של מי שגדלו למציאות לא קלה. אותן דמויות, תקופות שונות. ההתמודדות שלהם ושל סביבתם. ילדים שלא חשו נוכחות הורית אמיתית ואם הנאבקת בקושי אדיר, מלחמה יומיומית.
כשעוז נולד היה בו משהו מוזר. דופק, תנועות ונשימה בסדר אבל אינו בוכה. בשלב מוקדם מאד בחייו אמרו הרופאים ברמב"ם לאבישג אמו שהילד לא יבכה ולא יישן. הפרעה נוירולוגית שהם ייאלצו ללמוד להתמודד עימה בשנים שיבואו. אבישג שגדלה בשכונת בת גלים בחיפה לאם בעייתית מוצאת ניחומים ואוזן קשבת אצל יואלה חברתה משכבר הימים ויוהנה מטיפת חלב. לאחר שבן הזוג ניב יצא מחייה הרביעייה הנצחית אבישג-ניב יואלה-עידו לא נותרה כשהיתה.
חייהם לא קלים. ילד על הספקטרום יכול להעיק על אמו עם כל אהבתה. הצעקות והתנהגותו החריגה מושכים תשומת לב בסגנון 'גברת, תשתלטי על הילד שלך'. גם בבית הספר קשה לו, לחבריו לכיתה ולצוות.
שנים חולפות. ניב בנובלה השנייה מתגורר בתל אביב. רופא במקצועו ומתוודע לליאת, רופאה גם היא ובתו של איש צבא קבע עם שני 'פלאפלים' על כתפיו, נוכח-נפקד. אחות למיה שכל כך שונה ממנה. ליאת כבר כנערה מאופקת ורצינית ומיה הפוחזת הממגנטת אליה את הבנים. זוגיותם של ליאת וניב יודעת משברים. סא"ל לסרי אינו ממש מסתיר את אי שביעות רצונו מכך שטרם הביאה ילדים לעולם שלא כאחותה ('יש לה ילדים לגדל. לא כמוך. דוקטורית, עסוקה').
ספר על קשיים וכאב, משפחתיות סבוכה, הקרבה למען בן לצד ניכור בין הורים לילדיהם. יחסים מורכבים בין אחים. התחרותיות בין האחיות לעומת הקשר הטוב בין יואלה לאחיה אורי. זוגיות שלא תמיד עומדת במבחן ומצד שני, חברוּת ונאמנות.
התחברתי פחות לכתיבה. הסגנון בכללותו טוב אך המעברים בין האנשים והזמנים חדים מדי, חלק מהדמויות הן אורחות לרגע- מבליחות ונעלמות. תחושה שהשטף נקטע מדי פעם מה שגרע מחוויית הקריאה.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על טעם של מלח