ביקורת ספרותית על רצח בדרך בית לחם - מיכאל אוחיון #5 מאת בתיה גור

---

ובכן, באיחור רב ואולי טוב שכך, הגעתי אל אחרון ספריה הוותיקים של בתיה גור עליה השלום.
ונהניתי, נהניתי ביותר.
את האחרון בהם שקראתי סיימתי זה עתה, וזה מספר על אירוע רציחות בשכונה אחת שאוכלוסייתה מעורבת ומגוונת. הסיפור נוגע גם בהם.
קדמו לו ארבעה אחרים שכתבה גור. אותם קראתי בזה אחר זה לפני כשנתיים, ונותר זה האחרון והנה הוא מהנה כקודמיו.
הנוכחי וקודמיו כמוהו (עליהם המלצתי בעבר ואמליץ שוב), ספרי פענוח רצח או רציחות סביב נושא מסויים (החוג לספרות באוניברסיטה העברית, או מכון פסיכולוגי, חברה בקיבוץ משותף) ההבדל העיקרי בין כל האחרים בהם האירועים מתרחשים בתוך החברה הסגורה של אותו המקום המדובר, הקורים בתוך חברה (לכאורה) נורמטיבית בהחלט וגם לא הומוגנית (במכון הפסיכולוגי הסיפור סביב צוות העובדים). וכאן, בדרך בית לחם הבדל - האירועים מתרחשים בשכונה אחת בעיר ירושלים, ביום שישי אחד, בחברה כאמור הומוגנית ומגוונת וכוללת דתיים וחילוניים, ועוד כל הגוונים של שכונה שתושביה הם כולם.
תמיד על המקרים ראש הצח"מ (צוות חקירה מיוחד) מיכאל אוחיון, אחלה איש ובלש. וגם חייו הפרטיים נכנסים לתמונה, ולעומת הספרים הקודמים שם מיכאל למד תוך כדי העבודה על נושא הקהילה בה הוא חקר, תמיד מתעניין, תמיד סקרן. כאן הוא בא מתוך השכונה, מכיר אנשים, מכיר את השוני והגיוון ואת ה"כל מיני".
בקיצור, אם לא קראתם - אותי הספרים הללו תפסו, בעבר קראתיהם אחד אחר השני, כמו גרעינים בקצב ובהנאה. נותר אחד - המעט שונה, וגם הוא נקרא בהנאה, במהירות, בילוי טוב.
לסיכום, כולם מהנים ומושכים ותופסים את הקורא שלא להניח סיפור עד סופו - מה שמעיד על ההנאה לבזבז עליהם זמן טוב. אמליץ על כולם באותה המידה - עומדים על אותם רמות עניין, משיכה וחן.

» ביקורות נוספות של מוש
» ביקורות נוספות על רצח בדרך בית לחם - מיכאל אוחיון #5