בתיה גור

בתיה גור

סופרת

בתיה גור (1 בספטמבר 1947 – 19 במאי 2005), סופרת ישראלית ומבקרת ספרות. כתבה בעיקר ספרות בלשית. ספריה של בתיה גור זכו להצלחה רבה בישראל ובעולם. היו שכינו אותה "אגתה כריסטי הישראלית".
גור העלתה לתודעה את ז'אנר ספרי המתח באופן שלא נעשה קודם לכן בספרות העברית.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (110):
מאה שנים של בדידות, ספרים שרוצה לקרוא, ספרי מתח, קראתי , רשימה, ספרים שאני מתה לקרוא אבל בגלל כמה אנשים (אהמהוריםאהמ) אני לא יכולה....=[, ספרים שקראיתי , ספרים שקראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, ספרים שרוצה לקרוא 1, רוצה לקרוא, ספרות מקור - מומלצים, ספרים שקראתי , בתיה גור, ספרים לקריאה, ספרי קריאה למכירה, ספרי מתח שאהבתי, בלשים, 1, עוד ...
1.
הכל התחיל בעניין קטן ולכאורה לא כל כך חשוב: בנג`י הבחין בשבי במסדרון בית הספר והחל בורח במורד המדרגות. זה היה מוזר מאוד, שהרי שבי הוא החונך של בנג`י וגם נחשב לחברו הטוב. גם בימים הבאים המשיך בנג`י להתחמק משבי, ובינתיים צצו ועלו עוד עניינים חשודים: קופסת הצבעים השחורה נעלמה; ילד מכיתה ו` שלף סכין; דמות מסתורית הופיעה בלילה ליד גדר המנזר שבמורד הגבעה. ככל שחולף הזמן הולכים ומתרבים סימני השאלה: מהיכן בא הפתק הנורא עם הגולגולת השחורה הנוטפת טיפות דם אדומות? מדוע נראה ביתו של בנג`י סגור ומסוגר כטירה מכושפת? ומיהו הגבוה שנמלט עוטה מסכה בלילה? שבי נבוך, אבל יולי, חברתו הטובה, מבקשת לעזור, והיא מגייסת את סבא שלה, בלש בדימוס ומומחה בינלאומי בפתרון תעלומות. ואז העניינים כבר מתגלגלים במהירות עד לסוף המפתיע מאוד. בתיה גור, סופרת של ספרי מתח וספרים אחרים למבוגרים, כתה הפעם מותחן לבני הנעורים. גיבור ספריה עד כה היה חוקר המשטרה מיכאל אוחיון, אך הפעם היא מוכיחה שנער אחד ונערה אחת, וסבא אחד, יכולים לפתור תעלומה לא פחות ממיטב החוקרים המדופלמים....

2.
חוקר המשטרה מיכאל אוחיון נקרא בבוקרו של יום שבת חורפי למכון הפסיכואנליטי בירושלים. במכון, השוכן לו כבוד בלבה של שכונת טלביה, מתגלה לו גופה של אחד מחברי המכון הבכירים. מפרטים שונים ב``זירת האירוע`` מתברר לאוחיון מיד שמדובר ברצח, אך את זהותו של הרוצה הוא מצליח לחשוף רק לאחר חקירה מתישה ומסועפת. הנובלה הבלשית ``רצח בשבת בבוקר`` מפגישה שני עולמות: את המשטרה הירושלמית, הישראלית כל כך, על הספוסה היומיומי, ואת עולמה של החברה הפסיכואנליטית - עולם מסוגר ובעל חוקים משלו. מפגש זה הופך במהלך העלילה לעימות תרבותי וסגנוני. החברה הפסיכואנליטית מצטיירת בנובלה לעתים במין כת אזוטרית או מסדר דתי ולעתים במקרוקוסמוס אידיאלי, שחוקר המשטרה אנוס לרדת לעומקם של חוקיו וטקסיו כדי להבינו. בתיה גור בנתה כאן סיפור המשמר ושובר בעת ובעונה אחת את חוקיו של הז`אנר הבלשי. נפרשת כאן עלילת מתח שאינה חסרה שיאים מלודרמאטיים. אך הסגנון, קולו של המספר, יוצר בנובלה אופן תיאור ``אובייקטיבי`` ואירוני, המרחיק ומנבר דמויות מלאות פאתוס (כמו ראש המכון - הפרופ` הילדסהימר) וחושף את המסוגנן והכפייתי בפעילותם של פסיכולוגים ושל חוקרי משטרה כאחד. גם המרחב הירושלמי על יומיומיותו המיוגעת, כמין הד לקולו ה``אובייקטיבי`` של המספר, מאיר את עלילת הרצח והבילוש באור אירוני. הערבוב המוזר בין האירוני למלודרמאטי מגיע לשיאו בדמותו של גיבור הנובלה - פקד מיכאל אוחיון, איש רוח שהפך לחוקר - דמות המאגדת בתוכה קשיחות וכיסופים, כריזמה ועדינות, מעשיות תקיפה ואריסטוקרטיות. ``רצח בשבת בבוקר`` הוא בראש ובראשונה סיפור מתח, שחוקי המכון הפסיכואנליטי משמים לו כיסוי לפשע נורא ולניצול מחפיר של חולשות אנוש, אך הוא גם סיפור על שתי מערכות חוק, שונות מאוד לכאורה, המעומתות זו עם זו ומאירות זו את זו. הניגוד הבסיסי הזה שעליו הנובלה בנויה הופך במהלכה להרמוניה. מיכאל אוחיון הופך לדמות משלימה ומקבילה לראש המכון הפסיכואנליטי; שני אבירים בעלי דמות יגון, הנאבקים מאבק יומיומי של ערכם של חיי האדם, בשביל הצר שבין כפייתיות ליצר משתולל. ...

3.
רב - פקד מיכאל אוחיון נדרש לפענח "מקרה" חדש. משורר דגול ופרופסור בכיר לספרות עברית נמצא מת בחדרו, בקמפוס של הר הצופים בירושלים. מרצה זוטר מאותו חוג עצמו נחנק למוות בשעה שערך אימון צלילה בים סוף. בין שני ה"מקרים" לא ניכר כל קשר של ממש. "מוות בחוג לספרות" הוא הרומן השני של בתיה גור. כאן, כמו ברומן הראשון שלה, "רצח בשבת בבוקר", המחברת משלבת עלילת מתח בלשית ותיאור חודר, מנומר בקריצת הומור, של אליטה עם כללי התנהגות משלה. לקורא ב"מוות בחוג לספרות", כמו לרב - פקד מיכאל אוחיון, צפויה אפוא חוויה כפולה: מחד גיסא פענוח של פרשה סבוכה, ומאידך גיסא - והדברים השלובים זה בזה - מפגש עם עולם לא מוכר וטיפוסיו האופייניים....

4.
סגן - ניצב מיכאל אוחיון ניצב שוב לפני פרשת רצח מסובכת. אחרי הרצח במכון הפסיכואנליטי ("רצח בשבת בבוקר") והרצח באוניברסיטה העברית ("מוות בחוג לספרות") נדרש חוקר המשטרה המוכשר - דמות כריזמטית ועדינה כאחת - לפענח פרשת רצח בקיבוץ. מזכירת הקיבוץ, אסנת הראל, אישה תקיפה ויפה, הורעלה, ככל הנראה, שעה ששהתה בחדר החולים של המשק. במהלך פענוחו של הרצח - דבר הנראה כמשימה בלתי אפשרית - מתחקה מיכאל אוחיון, כדרכו, על כללי היסוד של הקבוצה האנושית שלפניו. רק בדרך זו, הכוללת גילויים מזעזעים, יש לו צל של סיכוי. "לינה משותפת", ספרה החדש של בתיה גור, שקנתה לה, בזמן קצר, עשרות אלפי קוראים נלהבים, הוא אפוא גם רומן בלשי מרתק וגם אנטומיה קשה, חסרת רחמים כמעט, של אליטה בעלת משקל נכבד בחברה הישראלית....

5.
שני מקרי רצח מחרידים מתרחשים בקרב משפחת מוסיקאים ירושלמית ומובילים את הבלש מיכאל אוחיון לתוך עולם סגור ומרתק של שפה ואורחות חיים - עולם המוסיקה והמוסיקאים. על רקע פרשת הבילוש המסתורית והקודרת מזדהרת ב"המרחק הנכון" עלילה נוספת - סיפור אהבתו של מיכאל אוחיון לתינוקת בת יומה. עלילה זו, הנפתחת כאגדה פלאית, נשזרת בעולמו של הרומן במארג רגשי אנושי מורכב, המסיט את המהלך הבלשי ממסלולו הצפוי ומאיר את דמותו של אוחיון - ואת חוקיו של הז'אנר הבלשי - באור חדש ומפתיע. "המרחק הנכון" אינו מסתפק בגילוי הפושע ובחשיפת מניעיו, אלא הוא בוחן בחינה מוסרית שנונה תחום תרבותי שלם (עולם המוסיקאים). הבחינה הזאת נתקלת במחסומים רגשיים ותפיסתיים, המעלים את מסע הבילוש אל ספירה הגותית, הקושרת את מוסכמת הבילוש בביקורת התרבות. "המרחק הנכון", כמו הרומנים הבלשיים הקודמים של בתיה גור נטוע בהווי המשטרתי הירושלמי ומביא את סגנון הדיבור הרווח בו באמינות נדירה. ספריה הקודמים של בתיה גור תורגמו לשפות שונות, ובהן אנגלית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, דנית, ספרדית, הולנדית ויפנית. שלושה מתוכם נבחרו על ידי מבקרי ה"ניו יורק טיימס" בין עשרת הרומנים הבלשיים הטובים ביותר שראו אור באותה שנה. "רצח בשבת בבוקר" זכה בפרס "קרימי" בגרמניה. ספריה האחרים של בתיה גור: "מכביש הרעב שמאלה", "רצח בשבת בבוקר", "מוות בחוג לספרות", "לינה משותפת" ו"לא כך תיארתי לי"....

6.
גופתה של צעירה מרוטשת פנים נמצאת על גג בית הממוקם בדרך בית לחם שבשכונת בקעה בירושלים. סגן ניצב מיכאל אוחיון, בדרכו לבדוק את הבית החדש שרכש בשכונה, נקרא אל זירת הרצח שבה, מעבר לאימה הרגילה, מחכה לו אהובה מן העבר ורומן לא גמור.כמו בספריה הקודמים גם ב"רצח בדרך בית לחם" טווה בתיה גור חקידת רצח מורכבת ומרתקת המשמשת אמצעי כניסה לעולם סגור, בעל חוקים והיגיון פנימיים ובחינה מדוקדקת של בני האדם שבו, איש איש והסודות שהוא נאבק להסתיר.אלא שכאן, בספרה החדש, העולם הסגור הוא שכונה ירושלמית המקפלת בתוכה את ההוויה הישראלית בזעיר אנפין, הוויה מוכרת שגור מפליאה לשרטט את הסדקים בה ולהפוך אותה, כמו את חקירת הרצח, לטעונת בדיקה נוספת, חפה מדעות קדומות; על רקע מתחים בין אשכנזים ומזרחים, איבה בין יהודים וערבים, פרשת ילדי תימן החטופים ואינתיפאדת אל-אקצה, מתנהלת החקירה הבלשית. במהלכה חושף מיכאל אוחיון את המסתתר מתחת למציאות הגלויה.רצח בית לחם הוא הספר החמישי בסדרת ספרי מיכאל אוחיון של בתיה גור, סדרה שקנתה לה מעריצים רבים וכבר היתה לקלאסיקה של הרומן הבלשי בארץ ובעולם. קדמו לו "רצח בשבת בבוקר", "מוות בחוג לספרות", "לינה משותפת" ו"המרחק הנכון ? רצח מוסיקלי". ...

7.
רופאה גניקולוגית נתקלת, בעיצומה של שגרת החיים והמקצוע, בנערה שמיניותה יוצאת הדופן הופכת לגביה לתעלומה. החיפוש אחד הנערה ופשר מיניותה מחולל תגובת שרשרת בכל עולמה של הרופאה, והופך למסע בעקבות פשר זהותה הנשית – מסע בעבר, בהווה והרוח. לא כך תיארתי לי הוא סיפורה של יואלה, גניקולוגית באמצע חייה, המתחקה במהלך העלילה אחד הקשר הנפתל שבינה לבין אמה, אך לא פחות מכך זהו סיפור על נשיות ונסיון לנסח את מילונה וסגנונה לא במקרה מתרחש הסיפור בין יום השואה ליום הזיכרון. הרפואה הגניקולוגית הופכת במהלך העלילה לסמל גדול של חיפוש הנחסם בחידה – חידת הספינקס העתיקה על מקור החיים והלידה. סדרת הרומניים הבלשיים שכתבה בתיה גור – "רצח בשבת בבוקר" (1988), "מוות בחוג לספרות" (1989), "לינה משותפת" (1991), "המרחק הנכון" (1996) ו"רצח בדרך בית לחם" (2002) – הוכרזה זה מכבר כקלסיקת מתח ישראלית. באמצעות גיבורה, קצין המשטרה מיכאל אוחיון, בוחנת גור את אורחותיה של החברה הישראלית. לא כך תיארתי לי שומר על מבנה החיפוש הבלשי, אך מושגיו, "הפשע", "הידיעה" ו"האשם", התעדנו והפכו בו מופשטים ומופנמים. מאז יצא לא כך תיארתי לי לאור לראשונה (1994) ראו אור נוסף על הרומנים הבלשיים, רמון העוסק בשכול הישראלי – "אבן תחת אבן" (1998), וסיפור בלשי לבני הנעורים- "מרגל בתוך הבית" (2000). ...

8.
אם ששכלה את בנה החייל יוצאת למאבק נואש ועיקש על אופן הנצחתו. אובדן הבן, ולא בקרב, משחרר מעמקי נפשה זעם לא נשלט נגד המערכת, הכופה את רצונה אפילו על אבלה האישי. בכוח פרוע שאין לרסנו היא מתגייסת למלחמת חורמה על צדק פרטי שסביבתה - החברה הישראלית, מערכת המשפט ואפילו משפחתה הקרובה - אינה יכולה להסכין עמה. "אבן תחת אבן" הוא רומן מרגש במיוחד, ודמות האישה הלוחמת שבמרכזו בלתי - נשכחת. הישגו הגדול של הספר בנגיעה האינטימית שלו בשורשי העימות שבין הערכים הקולקטיביים לבין היחיד הנשחק בשמם. זוהי אפוא בעת ובעונה אחת יצירה ספרותית מרגשת וספר אקטואלי - פוליטי במובנן העמוק ביותר של המילים. בכל ספריה - ספרי מתח, ספרי עיון או רומנים - בוחנת בתיה גור את אורחותיה של החברה הישראלית. כך עשתה בספרה התיעודי "מכביש ברעב שמאלה" (1990), ובסדרת הרומנים הבלשיים שכתבה - "רצח בשבת בבוקר" (1988), "מוות בחוג לספרות" (1989), "לינה משותפת" (1991) ו"המרחק הנכון" (1996), סדרה שהוכרה זה מכבר כקלסיקה בלשית ישראלית. גם ברומן "לא כך תיארתי לי" (1994), שהוא סיפור של מסע בעקבות הזהות הנשית, העמידה בתיה גור יצירה ספרותית מרגשת שמצליחה לחדור אל נבכיה של החברה הישראלית....

9.
אישה הרוגה, המתגלה במחסן התפאורות של הטלוויזיה, מובילה את סנ"צ מיכאל אוחיון למסע בלשי סבוך ועקוב מדם במבוך הפרוזדורים והאולפנים של הטלוויזיה, ובעיקר במבוך היחסים, המתחים, הפחדים, האהבות והאומץ של אנשי הטלוויזיה - מאחרון הטכנאים שבה ועד מנהלה. המסע הבלשי מוביל את בתיה גור בפעם הזאת אל עולם העשייה העיתונאית, הדומה מאוד לעולם הבילוש המשטרתי, ודרכו היא בונה התבוננות מרתקת, ביקורתית ואמפתית כאחת בתקשורת הישראלית כולה. הטלוויזיה ברצח, מצלמים מתגלה לנו כמרכז התודעה הישראלית; כמקור שאליו מתנקזים המתחים הפוליטיים, האיבות, השחיתויות והפילוגים העדתיים, המעמדיים והדתיים המסעירים את החברה הישראלית; כמקום שאליו נשואות העיניים בשעות משבר; וכמקום המהווה גם מעין מרכז משפחתי לעם הישראלי. באוזן קשבת ובהומור דק בונה גור מעקב אחר מוקדי הטראומה של ישראל, אבל יותר מהם - אחר אופני הדיבור ותרבות השיחה שלה, ובעצם - אחרי אופני התמודדותה עם המציאות. רצח, מצלמים, הרומן הבלשי השישי בסדרת ספרי מיכאל אוחיון, הוא ספרה העשירי של בתיה גור....

10.
זה תלפיות פה, מקום קשה, חזק בהישרדות, לא כמו של עגנון, עצים, עניינים, מוסכים, תעשייה, משאיות מצפצפות ברוורס. קיץ, חם פה בכוח, אפילו בפנים, בתוך המסדרונות, במזגן. אבל הוא, צעיר, גאה, מי יכול עליו בכלל. להזיע זה רק מרענן אותו. כמו ברנר אחרי מבצע חומה ומגדל, האנרגיות, חזק בציונות. סרטים עברית הוא רוצה. כבר שנה שלמה לומד שם ולא מתעייף, רק נהיה יותר רעב, מסתובב מאוהב, לא הולך להשתין לפני שהו טועם אותה, מעמידה לו בשלשות. סיפורו הקצר של רן לנדאו הוא אחד מ-39 סיפורים קצרים, חלקם זוכי פרסים ספרותיים, המצטרפים לאסופה מרתקת, פרי עטם של תלמידי ביה"ס סם שפיגל ובוגריו....

11.
ילדה ביישנית בת שמונה חיה בעולם הדמיון והבדיון. מראה העולם המתגלה לעיניה קצרות - הרואי הוא מראה שבו לעצמים ולחפצים אין קווי מתאר ברורים: "גגות הבתים סביב נשפכו ברכות", ואפילו המכולת נראית לה כבקתת יער. גם כשהיא מרכיבה משקפיים עדיין מטושטשים הגבולות בעיניה בין בני אדם שהיא פוגשת בחיי היומיום ובין הדמויות העולות כחיות מן הספרים הרבים שהיא קוראת בזה אחר זה. אל תוך עולם זה של בדידות ותום של ילדות פורצת ברגל גסה חוויית המיניות הקשה במפגש המטביע את חותמו על חייה. מבט כחול הוא קטע מספרה של בתיה גור "לא כך תיארתי לי", שראה אור בהוצאת כתר....

12.
דיוקן מקיף ראשון מסוגו של עיירה ישראלית, שהוא ניסיון לשרטט את טיב המקום ואנשיו. הסופרת בתיה גור, שהיתה מורה-חיילת באופקים באמצע שנות השישים, חזרה לשם והיא מתארת את העיירה היום כמשל לגזרה חשובה ומורכבת של החברה הישראלית. לאחר שרשמים אלה התפרסמו בכתב-העת "פוליטיקה", הם היו נושא לדיון מרתק בסבך העמוק שעיירות הפיתוח נתונות בו. מאז שבה המחברת לשוחח עם הנשים, הגברים והילדים של אופקים והוסיפה קווים למסמך רגיש, חם ומאיר עיניים. ...

13.
בתיה גור היתה לא רק סופרת יחידה במינה, שהעשירה את הסיפורת הבלשית העברית בכמה יצירות מופת, אלא גם מבקרת ספרות מבריקה ודרוכה. גור ליוותה את הספרות העברית מעל דפי "תרבות וספרות" ב"הארץ" לאורך שש עשרה שנה עד ימים ספורים לפני מותה ב-19 במאי 2005. מבין אלפי מאמריה כונסו כאן כשבעים רשימות, החורגות הרבה מעבר לתחומה של הרצנזיה העיתונאית: מסות על יצירות קלאסיות ועל נושאי חתך בתרבות העכשווית, וביקורות הבוחנות יצירות חדשות מן הספרות העברית וספרות העולם. מתוך מאמרים אלה, שנבחרו ביד אוהבת על-ידי אריאל הירשפלד ופוני בז´זינסקי, ניבט יחסה העמוק, הנרגש והמחויב של בתיה גור לספרות - יחס שהפך את כתיבתה על ספרים וסופרים לאירוע נפשי וקיומי משמעותי. חוויית הקריאה, שהייתה בחייה חוויה מכריעה וגורלית, מפעמת בין השורות וקושרת אותן לחיים; תובנותיה של גור בונות לאורך הספר עולם תרבותי-ערכי מובחן ורב-כוח, האורג את הספרות לתוך מסכת התרבות העולמית. מבלי דלג על דף מציע לקורא מפגש מענג וחשוף מאוד עם אישיותה של יוצרת ומסאית נדירה, על רוחב אופקיה, העדפותיה הספרותיות, עינה החדה ולשונה החריפה, וחוכמתה שחרגה הרבה מתחום השכל....


קריאה חוזרת שלי של ספר שקראתי בעבר למרות שקראתי והסוף היה ידוע בחרתי לחזור אליו בשל איכותו. זהו אינו מותחן, לא ספר בלשי במובן המקובל זו הש... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
החוג לספרות והרצח משמשים כתפאורה לתקופה הזכורה לי היטב. ירושלים שאחרי מלחמת ששת הימים. המעבר מגבעת רם להר הצופים. ירושלים לפני הסלולר, לפ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
לא למדתי בחוג לספרות, חבל. בכנסית השכל נשאבתי למדעי החיים, הייתי משוטט לאגף מדעי הרוח כשתרתי אחר קורסי בחירה, או בחירת בחורה, שכן, המבחר שם ... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
בתיה גור על אנשי החוג לפסיכונליזה להבדל מספרה "רצח בשבת בבוקר". הקבוצה סגורה יותר בעלת חוקים וכללים נוקשים .אבל גם כאן מתבצע רצח של אחת המר... המשך לקרוא
רומן בלשי העוסק באקדמיה. ניסיון להבין מי רצח את פרופסור תירוש. משורר וראש חוג לספרות באוניברסיטה העברית. אינטלקטואל לא נחמד. הטיפוסים מתו... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
איני מחסידי הספרות הבלשית. הספר הזה הגיע לידי די במקרה -מישהו השאיר אותו בכותר אלון בראשון. מאחר שהיו להם מספר עותקים השאירו אותו לקהל הרח... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ