היי sunshine, שאפו גדול לג'יימס קליר שבזכותו הגענו לדיון פורה ומעמיק :)
לעצם השיח , בעיניי כלל הספרים: עזרה עצמית, ביוגרפיות, סיפורת, לימודיים ואחרים... הם בגדר ספרי למידה.
לטעמי האישי, מכל ספר ניתן ללמוד דבר כלשהו.
לדוגמא, בספר 'אמריקנה' מצאתי טיפים נהדרים לנשים, ובספרים נוספים למדתי על נושאים רבים אחרים....כי לספר יש את הקסם להיכנס למוחו של אדם וללמד אותו על אינסוף סיטואציות, בבחינת 'מכל מלמדיי השכלתי'.

כמובן שההתייחסות של כל קורא היא בהתאם לגילו ולניסיונו בחיים,
ספרים שקראתי לפני עשר ועשרים שנה, הם פחות רלוונטיים אליי כיום,
כי השלמתי פער במבחן המציאות.

לגבי (חוסר) ניסיון של צעירים אני לגמרי מבינה.
פעם הדברים היו מתנהלים בניחותא, כל דבר בזמנו.
היום כל כך רוצים להספיק ולבלוע הכול, והדבר אינו קל כי לא תמיד ישנה סינכרוניזציה בין הרצון שנמצא בראש ליכולת הטמונה בנפש.

את כותבת יפה ומתבטאת יפה ואם הספר הזה או כל ספר אחר נותן לך פוש והשראה לשינוי חיובי בחייך זה אומר שגם את היית מוכנה לכך. אני באמת שמחה בשבילך, הלוואי ותמיד נמצא סיפוק ועזרה במילה הכתובה.


בת-יה , אהבתי את הדוגמא חחח

ראובן, יפה כתבת.

Rasta, משום מה ככל שרמת החיים עולה, כך יכולת ההתמודדות מורכבת יותר.

ראובן - אני לא חושבת שהספרים האלה מתיימרים לשנות מישהו.
אני חושבת שהעיקר בהם זה לתת השראה לאנשים לשנות את עצמם, לחפש בין דפי הספר משהו שהם יכולים להזדהות איתו או איזושהי הברקה.
יש ספרים שמנסים לחלחל מסר אחד ספציפי, שאותו מסר חוזר על עצמו שוב ושוב באותו הדף, כי שינוי מתחיל קודם במחשבה, וגם אם הספר לא הצליח לגרום לאדם לפעול, הרי שבסופו של דבר האדם יבין שהוא לא הצליח ליישם את הידע שהוא קיבל מהספר, ויעבור לספר הבא שיתמקד יותר בבעיה שלו ליישם.
מכיוון שאנשים הם באמת יצורים מורכבים, מן הסתם שלא הכול עד כדי פשוט, אבל בעיניי זה תמיד שווה להקשיב ולחקור כל עוד התוכן מדבר אליך ואתה יכול להזדהות.

אני חושבת שניסיון של צעירים, הוא בעייתי, כי אין באמת הוכחה שהפתרונות והשינויים שהם עושים מועילים לטווח ארוך.
מן הסתם שניסיון ארוך יותר, יכול להגיד לך בצורה יותר טובה מה באמת עובד ומה לא.
בכל אופן, אין ספק שחלק גדול מהאחריות והעבודה נופל על הקורא, בגלל זה קוראים לספרים האלה "עזרה עצמית", כי הם אמורים לתת לך משהו שיעזור לך לעזור לעצמך.
לא חושבת שאף אחד מהם מתיימר לפתור לאנשים את הבעיות עבורה, ולחלקם אפילו מרגישים צורך להבהיר "לקרוא את הספר הזה לא יעשה אותך עשיר, אבל אולי יעזור לך להבין איך הגעת למצב שאליו הגעת, ומה באפשרותך לעשות כדי לשנות את זה".

אני חושבת שהדבר הכי חשוב בספרים האלה זה כנות, קל לזהות מתי אנשים מטיפים לדברים שהם באמת מיישמים וקרובים לליבם, ומתי הם תוכים שפשוט אומרים את אותם הדברים הנחמדים ונוחים שאנשים אוהבים לשמוע.

אני לא מכיר אנשים בלי בעיות, בת-יה.

סאנשיין- מי שזה עוזר לו, למה לא. אבל אני סבור שהשינוי צריך לבוא מהאדם ולא כי קרא
ספר שאמור לתת לו כלים לשיפור עצמי.אם האדם רוצה לצאת ממצב קשה והספר נתן דחיפה לכיוון חיובי ומועיל, סבבה.
כשזה מגיע לקואוצ'רים בני עשרים פלוס אחרי הכשרה חפיפית אני לא יכול להתייחס ברצינות.
מתיימרים להדריך ולתת כלים לשינוי עצמי ושיפור חייך.
העברתי בגיל צעיר למי שהתעניין מסרים בנושא מאד מסויים מנסיון אישי לא קל בלי יומרות לשנות מישהו.
סוג של פידבק ממקום של הבנה כי הייתי שם.
'הצילו' לא משווק כספר עזר,מסכים.הוא משווק כמי שכתבה על התמכרותה לספרים וסדנאות אינפנטיליות (שעלו לה לא מעט).
זה גם עניין הגיל. המבט משתנה בין גיל 20,30 ו-60 פלוס.
בת-יה, ניסוח קולע למדי...

ספרי עזרה עצמית טובים לאדם שיודע שהוא בבעיה - ורוצה לצאת ממנה.
כשאדם שאין לו בעיה קורא ספר כזה - זה כמו להיחנק מארוחה לא טעימה כשלא רעבים.

ראובן - אני אישית לא מתחברת למדריכים והרצאות ובכל זאת אני בהחלט מכבדת את האנשים שעושים את זה, גם אם הם בני 26 עם ניסיון מאוד ספציפי, יש מצב שהניסיון הספציפי הזה שלהם אכן מאוד מועיל.

אני חושבת שיש ספרים שיותר מספרים סיפור על איך אדם מסוים שינה את החיים שלו, ושהם אומרים לתת השראה ומוטיבציה לאחרים לעשות אותו דבר, ויש ספרים שבאמת מתיימרים לעשות יותר מדי.
אני אהבתי את "הצילו", למרות שבעיניי הוא בכלל לא באותה קטגוריה, והוא גם לא משווק כספר שמנסה לעזור, אלא כסיפור על מישהי שניסתה לשנות את חייה דרך קריאת ספרי עזרה עצמית.
אני חושבת שהשורה התחתונה של "הצילו" הייתה שספרי העזרה עצמית לא עזרו לה כי היא הייתה די כפוית טובה ולא העריכה את הדברים הנהדרים שבחייה ורק התמקדה במה שאין לה.

ספרים שמתמקדים בחשיבה חיובית אכן מעצבנים לפעמים, אבל כל עוד הם לא רק אומרים לך להגיד לעצמי דברים חיוביים במראה, ואשכרה מסבירים לך למה הסיפור שיש לך בראש כל כך חשוב, ואיך שתודעה משנה מציאות ושהתת מודע שלך יחפש הוכחות למה שאתה חושב בעולם - אין שום בעיה עם זה.
זה נמאס די מהר, אבל לאנשים שיש בעיה עם זה, שיש להם נטייה לבזבז את הזמן שלהם בלחשוב רע על עצמם - הספרים האלה חשובים.
כל אחד והמקום שבו הוא נמצא המסע שלו, וזה רק הגיוני שהספרים הכי פופולרים רק מגרדים את פני השטח של הנושאים שבהם הם עוסקים, אבל ברגע שמסתכלים עליהם כאל שערים, סוג של נקודת התחלה עבור אנשים שבאמת נמצאים רק בתחילת המסע - אפשר להעריך אותם על מה שהם ופשוט לדעת שאם אנחנו רוצים משהו יותר "חזק" כדאי לעשות חיפוש מעמיק ולוודא שאנחנו לא בוחרים בספרים שפשוט חוזרים על אותם המסרים מפי אנשים שונים.

הרי לא היית נותן לילד בין שמונה לקרוא ספר שלא מתאים וברמת קריאה של ילד בן שתיים עשרה, אז אותו דבר עם הספרי עזרה עצמית, יש כאלה שמכוונים לשלבים יותר ראשוניים ויש כאלה שנכנסים יותר עמוק בנושאים מסוימים, והכל באמת מסתכם במה כל אחד מתעניין ואם הוא מתחבר לשפה שבה הסופר/מדריך הספציפי שהוא נפל עליו מדבר.
לדעתי הרבה אנשים אומרים את אותו הדבר בצורה שונה, וזה בסדר גמור להתחבר יותר לאיך שמישהו אחר מעביר מסר מסוים על פני אנשים אחרים, ולכולם יש מקום בתעשייה הזאת, כל עוד הם מחדשים במשהו או טובים יותר בשיווק התוכן שלהם ובהגעה לקהל שלהם מקודמיהם.

מיכל - קודם כל הספר מאוד עזר לי, כי באמת אכן התקשיתי עם לעשות שינויים בהרגלים, לא משנה כמה הבנתי שאין צורך למהר, וששינוי קטן יכול לעשות הרבה - פשוט לא יכולתי באמת לשנות דברים, והספר הזה עזר לי להבין למה ואיך לשנות את זה.

שנית, אני חושבת שזה יותר עניין של ניסיון מאשר עניין של טעם אישי, כי אם הנושא הזה לא רלוונטי לחייך ואת הרעיונות הכללים שבו את כבר מבינה וזה מספיק לך, הגיוני שתאבדי עניין.
אין לי שום בעיה עם זה שאיבדת עניין ושלא התרשמת ממנו, זאת דעתך, אבל לדעתי זה בעיקר כי לא היה לך צורך ועניין להתעמק בנושא שבו הוא עסק, ולא כי הוא לא מוצלח, כי הוא מאוד מוצלח בנושא הספציפי שבו הוא מתעסק.

מיכל- נכון, הפן הכלכלי הוא כשהמטרה למכור את הספרים.
או להעביר סדנאות/אימון אישי.
ומה שבטוח-טוב לחשבון הבנק של המחבר/המנחה.

יעל מסכימה עם תגובתך.
ויותר מכך, לדעתי אדם השרוי במצוקה אישית, נתלה באילנות גבוהים שאולי יעזרו ויספקו לו הסבר והכוונה. ואם זה מצליח, אז מעולה.

היי sunshine , אתחיל מכך שאם הספר עזר לך, אזי אשרייך.
כפי שציינתי בחוות הדעת מאוד רציתי לקרוא את הספר כי קיבלתי עליו המלצה אישית מחברה קרובה. אותה חברה, קראה אותו בתקופת צומת/משבר שחוותה בחיים, והייתה בה כמיהה להכוונה, להבנת המצב, ומן הסתם לתקווה.
אצלי קיננה סקרנות לראות על מה מדובר, ומה יחדש לי הסופר.

ושוב כפי שכתבתי "הכול נכון והגיוני. כי ההרגלים הקטנים הם אלו שמעניקים שליטה בחייו של אדם." מהתובנות שרכשתי בחיי ידוע נהיר וברור לי שאנחנו קובעים את גורלנו בעצם הבחירות שאנו עושים, בהרגלים הקבועים היומיומיים, בדרך החשיבה ובאינטראקציה שלנו עם הסביבה.
תהיה חביב לזולת תצא לנשכר, תקשיב, תרחיב אופקים, תלמד מטעויות,
תביט במראה ותשאף למצויינות.

הספר הזה לא סיפק את סקרנותי , הנוסחאות הגרפים והסיכומים
פחות דיברו אליי. לא הרגשתי רצון וצורך לכפות על עצמי להמשיך בקריאה (מה שבעבר הייתי כן עושה) וגם נכון....זה עניין של טעם אישי.
את יכולה להתרשם עמוקות מהספר, ואני שחוויתי דבר או שניים בחיים מכירה חלק גדול מהתורה. ואת יודעת מה, יכול להיות שדווקא בגלל הציפייה הגבוהה שלי מהספר, כך גם נחלתי אכזבה.

לא שללתי ז'אנר. אני אוהבת לקרוא. נקודה.
אני לא חייבת לאהוב או להתרשם מכל מה שאני קוראת.
מאחלת לך פורים שמח :)


ראובן היקר, בשורה התחתונה הכול מסתכם בעניין כלכלי.

סאנשיין-אני מדבר בעיקר על ספרי ניו אייג' שמתיימרים לשנות חיים. לא נניח ספרי עזר בהתנהלות כספית שנכתבו ע"י יודעי דבר.
עצות מעשיות שיכולות לתת הדרכה למי שאינם מתמצאים בנושא מסויים.
אלא נוסח אלה ב'הצילו' של מריאן פאואר שהתמכרה.
סדנאות וספרים של גורואים בשקל,
עצות 'תגיד לעצמך כל בוקר כמה אני מוצלח,חכם,טוב'.
תאמין בעצמך, אהוב את עצמך..
באותו הקשר-גם קואוצ'רים אחרי קורס חפיפי וחלקם
בני עשרים פלוס ש'ישנו לך את החיים'.

ספרי העצמה וספרי עזרה עצמית בעיניי שונים זה מזה, אחד נותן השראה, השני נותן עצות ומידע שמבוסס לרוב על מחקרים.

אני באופן אישי מתעצבנת כשאנשים מזלזלים בהם, כי לרוב הם באים בגישה של - "קראת אחד, קראת את כולם", כאילו כל הספרים האלה זהים ומדברים בדיוק על אותו דבר, זה פשוט לא נכון.
יש ספרים שהם להשראה, ויש ספרים שהם הרבה יותר כמו מדריך שנועד לעזור לך להבין משהו או להגיע לאיזושהי מטרה מסוימת, וכשמדברים על שני הסוגים האלה כאילו הם אותו דבר - אותי אישית זה מעצבן.
כי אני קוראת את הספרים האלה, ואני יודעת שאי אפשר להכליל את כולם ביחד, שצריך לשפוט כל ספר בעניינו ואם הוא טוב עבור נושא הספציפי שבו הוא מתמקד.
מבחינתי כל עוד ספר נותן את מה שהוא מתיימר לתת, ועושה את זה בצורה חכמה, אין סיבה לזלזל.

לא יודעת למה לאנשים כל כך קשה לבחור את הספרים הנכונים מהז'אנר הזה.
כנראה כי רוב הספרים הפופולרים הם קלישאה, ועשו כבר את שלהם בעולם, יש ספרים שברגע שהמידע שבהם נקלט ומקבל חשיפה רחבה - פשוט הופכים ללא רלוונטים כבר, ובז'אנר הזה זה נפוץ.
ובכל זאת קהל צעיר שטרם נחשף לתוכן שבספרים האלה ממקורות אחרים, יכול ממש ליהנות מהם.

בכל אופן - לזלזל בז'אנר שלם בגלל כמה ספרים מוכרים שלא הרשימו, זה מעצבן, כי פשוט אין בזה היגיון.
זה כמו לשפוט את כל הרומנים האירוטיים אחרי שקראת חמישים גוונים של אפור, ואת כל ספרי הפנטזיה אחרי שקראת הארי פוטר או את כל ספרי המתח אחרי שקראת הרלן קובן.

"קראת אחד, קראת את כולם" - מישהו צריך להגיד שזה מגוחך, ושאי אפשר לפסול ז'אנר שלם רק בגלל שאנשים לא יודעים מה הם רוצים ממנו.
-

הספר הזה ספציפית נופל גם תחת הקטגוריה של פסיכולוגיה.

ספרי העצמה ועזרה עצמית הם קשקוש, כמו גם 'שיעורים לחיים'
דוגמת 'ימי שלישי עם מורי'.
תובנות בגרוש.

ביקורת מעניינת.
לדעתי ספרי עזרה עצמית מתאימים למעט מאד קוראים. די נדיר, עם הגיוון האנושי הקיים, שספר כזה "קולע בול" לנסיון החיים של הקורא, לחולשותיו וליכולת שלו למלא את ההוראות הניתנות בספר. למעשה זה כמו לוטו. הסיכוי להצליח קטן מאד, הפיתוי להמשיך לנסות גדול מאד.

את גורמת לספר הזה להישמע כמו בזבוז של זמן, כמו הרבה ספרים אחרים מהז'אנר, ושיש בו הרבה מידע על הסופר.
יש הבדל בין סופר שהפך את סיפור חייו לרב מכר, ולבין סופר שהפך את ניסיון חייו למדריך שמגיש את הניסיון הזה בצורה שקל להבין וליישם.
לא כל ספרי העזרה עצמית אותו דבר, והספר הזה ממוקד ספציפית בשינויים הרגלים, ומעולה למי שרוצה לעשות את זה.
מי שסתם קורא אותו מבלי שיש לי צורך במידע הזה מן הסתם שלא יתחבר, כמו כל ספר שעוסק בנושא שאין לנו עניין בו.

ראובן , כך בדיוק גם אני חשבתי.
לפעמים יש איזשהו 'טרנד אופנתי' שכולם נסחפים אחריו, ואני תוהה על מה המהומה :)

מורי, בבקשה חחח

תודה על האזהרה.

נשמע כמו אחד מהספרים שהפכו ללהיט ולא ברור מדוע