ביקורת ספרותית על הרגלים אטומיים - שיטה קלה ומוכחת להטמעת הרגלים טובים ולשבירת הרגלים גרועים מאת ג'יימס קליר
ספר מעולה

---

ראשית, אני חייבת לספר הזה את השפיות שלי.
שנית, זה הספר עיון הכי טוב שקראתי, ביי פאר.
אם הסיבה שאתם לא אוהבים ספרי עזרה עצמית היא כי הם מחדירים בכם מוטיבציה שקרית שנעלמת ברגע שסיימתם לקרוא אותם - אז הספר הזה שונה מהם מאוד.

הוא נותן לכם עצות פרקטיות, הוא מדויק, הוא לא מעמיס בפרטים, הוא משתף סיפורים של אנשים אחרים, הוא מספר גם על היתרונות וגם על החסרונות שיכולים להיות להרגלים מסוימים.

אם אתם כמוני, מתקשים לשמור על שגרה, מאבדים את המוטיבציה, מתקשים להתמיד - תנו לספר הזה צ'אנס.
אני באופן אישי קראתי אותו באנגלית, וזה נתן לי את התחושה שאני לא מבזבזת את הזמן, כי תוך כדי שאני קוראת ספר על פיתוח הרגלים, אני גם עובדת על ההרגל של לקרוא יותר אנגלית, אז השילוב הזה בא לי מצוין. שווה לגמרי את ה-116 ש"ח שהוצאתי עליו.
מודה שהתבאסתי כשראיתי אותו בעברית, אבל זה סתם היה קטנוני מצידי, נהניתי ממנו הרבה יותר באנגלית, והוא שמר על השפיות שלי לאורך התקופה שקראתי אותו.
איכשהו בכל פעם שפתחתי אותו והמשכתי לקרוא, זה תמיד היה רלוונטי למה שעברתי, וזה תמיד עודד אותי לא להפסיק, בזמן שהוא גם הסביר לי למה קשה לי, ומה חוסם אותי, ומה כדאי לי לשנות כדי שזה יעבוד לי יותר טוב.

אני מניחה שאני היחידה שאובססיבית עד כדי כך לספרי ניהול עצמי, אבל הספר הזה כל כך שונה מכל מה שקראתי, כי הוא לא עמוס בסיפורים אישיים והוא לא מנסה להחדיר מוטיבציה, הוא אשכרה אומר לי מה אני צריכה לעשות כדי לפתור את הבעיה, ואם משום מה זה לא נשמע לי מתאים, אז הוא גם מציע לי שיטות אחרות.

זה הפתיע אותי כשהוא דיבר על זהות, כי הוא ממש הסביר לי למה אני כל כך רוצה ליצור לעצמי הרגלים טובים, שמכבדים את האדם שאני רוצה להיות.
זה יותר קל לדבוק בהרגל כשאתה רואה אותו כחלק מהזהות שלך.
והוא נותן כל כך הרבה דוגמאות, על משקל, על ספורט, על כתיבה, על מדיטציה, על ניהול.
הספר הזה אובייקטיבי לאללה, ואני ממש חושבת שהוא יתאים לכל הרגל שבן אדם רוצה לפתח לעצמו.

"ההרגלים שלך מעצבים את הזהות שלך, והזהות שלך מעצבת את ההרגלים שלך", וכל הציטוטים מכאן ואילך מתורגמים ולא מדויקים.
אתה יכול לבחור את הזהות שלך, על ידי כך שאתה בוחר את ההרגלים שמתואמים למי שאתה רוצה להיות. (זה נשמע מטורף? לי זה די הגיוני)
"הדרך הכי פרקטית לשנות את מי שאתה, היא לשנות את מה שאתה עושה".

הוא אומר שעל מנת שיהיה לך קל לדבוק בהרגלים טובים, עליך לגרום להם להיות:
1.ברורים
2.מושכים
3.קלים
4.מספקים

והוא גם מדבר על להקשות על עצמך לעשות הרגלים רעים, על ידי כך שאתה עושה ההפך ממה שאתה עושה עבור הטובים:
אתה הופך את ההרגלים הרעים לבלתי ניראים, לא מושכים, קשים, ולא מספקים.
כמו למשל לשים את הטלוויזיה במחסן, זה גם בלתי נראה, לא מושך לקום וללכת להביא אותה, ויכול להיות שזה גם קשה ולא מספק.
הוא נותן מלא דוגמאות הרבה יותר טובות משלי, אז אני לא אמשיך לנסות להסביר, שורה תחתונה הוא נכנס לעומק של העצות שלו, ולא סתם אומר לך מה לעשות אלא גם מראה לך איך אולי יתאים לך לעשות את זה.

הספר הזה מעולה כי הוא מדבר גם על הצד הפסיכולוגי של העניין, על איך שאנשים נוטים להתנהג, על למה זה כל כך קשה לעשות משהו אחד וכל כך קל לעשות משהו אחר.
הוא באמת שמר עליי שפויה, כי הוא גרם לי להבין למה זה כל כך חשוב לי לעשות את הדברים שאני משום מה ממש מתקשה לעשות.
הוא גם מזהיר לקראת הסוף מאיבוד הזהות, כשאנשים מזהים את עצמם כמשהו שהם כבר לא יכולים להיות, כמו למשל: "אני מנכ"ל", "אני טבעוני", "אני כדורסלן".
הוא מציע לשנות את הנוסח למשהו אחר, "אני מקבל סיפוק מפעילות ספורטיבית, ומעריך אתגרים", "אני אוהב לבנות דברים ומערכות".

אני לא חושבת שהוא פספס משהו, ללא ספק הספר הכי טוב שקראתי על הרגלים.
הנקודה היא שהרגלים קטנים משנים, והרגל קטן, לאורך זמן, יכול להוביל לתוצאות גדולות.
הוא גם מסביר על המכשולים, על השתעממות ממה שאתה עושה, על אוטומטיות שהופכת אותך לפחות טוב ממה שאתה יכול להיות.
הוא באמת מקיף את הכל, וברגע שהוא הציע לתעד את ההתקדמות שלי אמרתי לעצמי:
"את זה אני לא אעשה כי אני באופן אישי למדתי שאני נהיית אובססיבית למספרים ושמאוד קשה לי לחזור אחרי ששברתי שרשרת של הצלחות".
ומיד אחרי שהוא סיים להסביר על היתרונות של תיעוד, הוא דיבר גם על הצד השני, שבו המספר הופך להיות המטרה ולא רק כלי פיקוח כדי להישאר ממוקד.
ללא ספק, ג'יימס קליר יודע על מה הוא מדבר, והוא מדבר על זה הכי טוב מכל האנשים שנתקלתי בהם עד היום בחיפוש שלי אחר השגרה והשינוי שאני רוצה.

הספר הזה שינה אותי תוך כדי שקראתי אותו, ולא רק ניחם אותי וניסה להחדיר בי מוטיבציה, ואני חושבת שזה הרבה בזכות זה שקראתי אותו באנגלית, משמע קראתי אותו ל-א-ט ולאורך תקופה ארוכה מאוד.
אבל מה אני אעשה, אני רוצה אותו גם בעברית.
אני לגמרי רואה את עצמי קוראת אותו בעוד כמה שנים כשאני ארצה לעבוד על דברים חדשים, ולעלות רמה במה שכבר פיתחתי.

אמרתי כבר שזה הספר עיון הכי טוב שקראתי?
אחרי שקראתי את הספר הזה, הבנתי למה הרבה אנשים שונאים ספרי עזרה עצמית.
ההבדל בין ספר שרק גורם לך להרגיש טוב, לספר שבאמת עוזר לך לפתור את הבעיות שלך - ממש בולט לי כאן.
הוא גם נורא רציני, עם גרפים והכל, אבל הוא לא מעמיס בשום דבר, יש בו איזון מצוין.

אני לא חושבת שמישהו יכול ממש לשנוא את הספר הזה, אלא אם כן הוא סתם אדם שלילי שלא באמת רוצה שיעזרו לו...
ואל תשאלו אותי מאיפה השיפוטיות הזאת הגיעה.
אני ממש אוהבת את הספר הזה ואני לא אתן לאף אחד ללכלך עליו, כי זה ספר שאני באופן אישי ג-א-ה בזה שקראתי.
חחחחח יאו אני מתחילה להתחמם רק מלדמיין מישהו מלכלך על הספר הזה.
אני רגילה קצת להתבייש בספרי עזרה עצמית שאני קוראת, אז זה מפתיע אותי מאוד שהפעם אני לא מרגישה ככה.
זה הספר הכי טוב שיש כרגע בשוק על הרגלים, אז אני באמת לא מבינה למה שמישהו שרוצה לעבוד בדיוק על האזור הזה, לא יקרא את הספר הזה.

סאנשיין

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על הרגלים אטומיים - שיטה קלה ומוכחת להטמעת הרגלים טובים ולשבירת הרגלים גרועים