ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 בינואר, 2023
ע"י קרן
ע"י קרן
את הספר הזה קראתי לפני שלושה חודשים, ואף על פי שחומר הקריאה שאני קוראת בדרך כלל, שייך לסוגת ה"ספרים למיטיבי-קרוא", אני חייבת לציין שהוא אחד המאתגרים ביותר שקראתי מימי. זה אחד הספרים שתוך כדי קריאה כבר הבנתי שאהיה חייבת לקרוא אותו שוב באחד הימים.
האגדה על אחשוורוש, סנדלר יהודי מירושלים, הופיעה כנראה לראשונה באיטליה במאה ה-13. על פי המסופר בה, כאשר ישוע נשא את צלבו בויה דולורוזה, הוא נתקל בסנדלר שישב בכניסה לבית-מלאכתו. ישוע ביקש ממנו לנוח מעט בחנותו, אך הסנדלר סירב וגירש אותו, ועל כן קולל, "אני אלך, ואולם אתה היהודי תהיה נע ונד בארץ עד שובי" (על פי הערך "היהודי הנודד" בויקיפדיה).
לעומת זאת בספר, 'זהותו' של אחשוורוש ברורה פחות. הוא מוצג כאחד מהמלאכים הנופלים שגורשו מהרקיע על-ידי אלוהים ביחד עם לוציפר, כי סירבו להשתחוות ולעבוד את יצירתו של האל ביום השישי - את האדם. אך בעוד לוציפר לועג ליצור הזה וטוען שהוא יהרוס את הבריאה (טענה שקיבלה תימוכין לא מעטים מאז שנברא ה'יצור'), אחשוורוש דווקא מאמין שמהאדם תבוא בשורת הקדמה ומנסה לעודד אותו לשאלת שאלות, למחשבה חופשית ולמרי באל (בהשאלה - למרוד בשלטון מתעמר, באוטוריטה). על פי הספר של היים, אחשוורוש (שהוא למעשה מלאך נופל, ועל כן, גם שובו של ישוע לא יהרוג אותו, כנראה) ניסה לעודד את ישוע להתמרד כנגד גורלו, כדי שיגאל את האנושות הנחותה והעלובה, המתבוססת במי אפסיים של קיום ירוד, אך זה העדיף לשים מבטחו באל וללכת כצאן לטבח.
בראשית הספר, מתוודעים לוציפר ואחשוורוש לפאולוס פון-אייצן (דמות היסטורית), סטודנט ללימודי דת, צר מוחין ותאב שררה, מעוללים לו תעלולים מרושעים במיוחד עד לסוף ה... במקביל, מופיעה בספר גם חלופת מכתבים מצחיקה ביותר שמתקיימת ב-1979, בין לוציפר ובין פרופ' זיגפריד בייפוס מהמכון לאתיאיזם מדעי בגרמניה המזרחית (מכון שאינו קיים), ובו הוא מנסה לשכנע את הפרופ' שהיהודי הנודד חי וקיים כבר מאות שנים ומתגורר בירושלים. גם הסוף של אותו פרופ' הוא... אה, וגם ישוע...
זה ספר יוצא דופן ופרוע למדי. לקח לי זמן להבין מה בעצם קראתי. זה בטח לא רומן במובן הקונבנציונלי, זה גם לא ספר הגות במובן הקונבנציולי. בקיצור - לא ספר קונבנציונלי כלל וכלל. יש כאן אלגוריה ברורה, קריאת תגר כנגד האנטישמיות, יש כאן סטירה חברתית ודתית ואנושית, בין היתר גם כנגד הרפובליקה העממית הגרמנית (לא בכדי, נאסר הספר לפרסום בגרמניה המזרחית) ועוד ועוד. זה ספר לא ארוך (240 עמודים), אבל הוא ספר 'סמיך' מאוד שדורש קריאה ארוכה ומלאת תשומת לב. אני לא זוכרת מי, אבל מישהו כתב באחת מקבוצות הקוראים בפייסבוק שבכל כמה שנים הוא חוזר וקורא את "אחשוורוש, היהודי הנודד". אני לא בטוחה שאעשה כמוהו, אבל אני מסכימה איתו שקריאה שניה-לפחות בהחלט מומלצת.
האם אני ממליצה על הספר? לא יודעת למי אפשר להמליץ עליו בלי להסתכן בעונשי-גוף, אבל אולי כאן, כשאני מסתתרת מאחורי המקלדת, אני יכולה בזהירות לומר -
אתם, בעלי שרירי הקריאה המפותחים - כדאי לכם לנסות.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
קיבוצניק-אני לא חושב שישראל אבודה.
אבל כן שיש לנו מנהיגות צולעת ועלובה למדי. גם אם לשים כרגע בצד את הנושא של מערכת המשפט, חלק מ'נבחרינו' מעוררים יאוש. |
|
|
קיבוצניק
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מורי הגזמת בנחרצות. אבל אכן יש תחושה שאנחנו במלחמה בין שמעון בר גיורא ליוחנן מגוש חלב שנגמרה רע לפני אלפיים שנה. מלחמה בין טועים. פה נחוצה מנהיגות היסטורית, שכרגע איננה.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ישראל אבודה. כבר שום מסר לא יעזור.
|
|
|
עמית לנדאו
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
קראתי אותו פעמיים לפני שנים וממש אהבתי. יש לו מסר פוליטי יפה שרלוונטי לכל חברה אנושית, שהטלת הספק ושלילת הסדר הקיים הן הבסיס להתקדמות המין האנושי. והוא גם מצחיק נורא.
|
|
|
אנקה
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
סיקרנת. תודה על הסקירה.
|
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
איתגרת.
אולי יום אחד... |
|
|
נצחיה
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אחד הספרים המוזרים שיש
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
