ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 בנובמבר, 2022
ע"י מורי
ע"י מורי
ג'יין אייר התפרסם ב-1847 ונודע כאחד הרומנים המהוללים. לא בטוח עד כמה ברונטה עצמה נהנתה מתהילת עולם זו, באשר מתה ב-1855.
כבר עכשיו אומר, כהרגלי, שניסיתי להצמיד פנים לג'יין אייר, כסיוע נפשי. ניסיתי וניסיתי וג'יין אייר עצמה, בתיאוריה הפנטסטיים של הקורות עמה ועם סביבתה לא היטיבה עמי. דמותה חמקה שוב ושוב. פניתי למאסטר גוגְל (ומי שמכנים אותו ד"ר, סובלים אפעס ממיחוש כלשהו) לסיוע וביקשתי להציג לפני את הגרסה המוצלחת לסרט. מה שהתקבל זו דווקא סדרת טלוויזיה ומי שבחר עבורי לא יכול היה להיות להצליח יותר: ה-BBC. מי שנבחרה היתה השחקנית, שלא יכולתי לתאר לעצמי מוצלחת ממנה: רות וילסון. שיש כאלה הזוכרים אותה מהסדרה המוצלחת "הרומן".
ג'יין התייתמה מהוריה והופקדה בידי דודתה שרה ריד, שראתה בה מועקה מתמשכת. שרה ריד היתה בעלת אחוזה ובעצמה אם לשתי ילדות. עד מהרה נשלחה ג'יין לפנימיית לווד הנוראית בגיל 10, כנראה מתוצרת דיקנסית כלשהי. המזון היה תמיד מועט, החימום אפסי, אבל ג'יין העדיפה את המקום הזה על פני דודתה הנוראית ריד. ג'יין מתארת עצמה כלא יפה במיוחד ולא מוכשרת במיוחד בשום תחום, אבל ניכר שהיא ממעיטה בערך עצמה. שש שנים עוברות והיא אף הופכת למחנכת כיתה בעצמה וכעבור שנתיים היא אף פונה למשרת מחנכת מחוץ לפנימייה. המשרה האחת שהוצעה לה, הו, צחוק הגורל, היא באחוזת ת'ורנפילד. לשם היא פונה והיא צריכה להיות מחנכתה ומורתה של אדל, אותה ילדה שהופקדה בידי מר רוצ'סטר ע"י אהובתו שזנחה אותו וכלל לא בטוח שזו בתו. הוא עצמו לא אוהב ילדים, אבל הוא לא נוטש אותם. אדל הצרפתיה נמסרה לרשותו וג'יין תהיה מורתה שתשפר גם את שפתה האנגלית. כל זה די בלה בלה בלה באשר לא יכולים לשהות שני אנשים כל כך שונים ולא יקרה דבר אם רוצים שיקרה. אנחנו רוצים, נכון?
ג'יין הענייה בכסף, בראיית עולם, בניסיון חיים ובמה לא, נתקלת לראשונה במר רוצ'סטר, איש עשיר בכסף, בראיית עולם, בניסיון, ואם לא די בכך, מבוגר מג'יין בעשרים שנה. ממש סיר ומכסה. נראה שרוצ'סטר דווקא חושק באחרת, יפה ועשירה, כלי מטבח מסוג משובח. אבל עד מהרה הוא מבחין בפקחותה של ג'יין וברדידותה של מיס אינגרם, ומבין מי תגרום לו אושר רב יותר. הוא מציע את אהבתו לג'יין, היא לא מאמינה, אבל זה קורה. ולמרות שזה מתקרב לחתונה, כל הטוב הזה לא יכול להיות טוב ואז באה הנפילה הגדולה ומין טוויסט שכזה זורק את העלילה לכיוון אחר בכלל.
ג'יין מוצאת עצמה במקום אחר, בבית אחר, בסביבה לא מוכרת ושוב הפתעה, רק שלשם שינוי מציעים לה הפעם הפתעה אחרת. אפילו כמה הפתעות, שהיא, בחפץ לב, שמחה להתנגד להן ולשוב במאה ושמונים מעלות לדרכה הקודמת. רק הפתעה אחת שמרה לעצמה, מסוג הפתעות ששומרים.
500 עמודים כמעט יש לצלוח, אבל תיאוריה השוטפים של ג'יין מקלים על המלאכה והופכים את הקריאה למענגת. למרות שרומן זה נחשב למה שהוא נחשב, מופתי הוא לא. פיתולי העלילה נראים לעיתים מלאכותיים מדי, אבל תסמכו על ברונטה שתדע להחליק את מה שצריך ולחזור לדרך הבטוחה בה צעדה.
42 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
האופה בתלתלים
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
ספר מושלם, ועוד יותר בתרגום הישן - התרגום הזה קצת יבש ומרדד. הסדרה של ה-BBC וואו, בעיקר בזכות ג'יין
|
|
|
דינהליס
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
ספר מופלא! קראתי אותו בגיל 13, השאיר בי חותם עד היום....סקירה מעולה....
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
אירית- אני ראיתי אותו והוא מומלץ מאוד. סרט מדהים.
|
|
|
נצחיה
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
אירית, אמילי ברונטה זה סיפור שונה לחלוטין.
לא ברור איך ג'ין קיבלה את רוב התהילה. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
טוב, קטעי הסקס השופעים תמיד עוזרים, אירית.
|
|
|
אירית פריד
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
מורי, הנה "נתפסת על חם" מתענג על ספר שנחשב לרומנטי.. אבל טוב שכך, זה רק עשוי לרכך אותך ..
אגב, בקולנוע רץ בימים אלו הסרט "אמילי" על אחותה של שרלוט, הסופרת אמילי ברונטה, שמסתמן כמומלץ , מוקרן ביס פלנט ובקולנוע לב. סקירה מהנה. תודה. |
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
קלאסיקה ספרותית וחמישה מנצנצים מוצדקים
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
יעל, אני בראש של חנות, לא כמוך בראש של בית.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
מורי - אין לי שום בעיה עם רומן רומנטי. אני אפילו לא חושבת שמוכרחים לציין את העובדה הזו...
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
יעל, זה אכן רומן רומנטי, אבל בואי נודה שזה עם תפאורה בריטית הולמת.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
זה יפה.
ויקטוריאני מאוד.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
זה רומן רומנטי...
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
חני, זה לא מפליא שעדיין קוראים אותן קלאסיקות. מה יש היום?
|
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
יופי כתבת! בכל זאת עברנו מאה ומשהו מורי
והעובדה שאנחנו עדיין קוראים
את הקליסיקות הללו אומרת משהו. |
|
|
Josefico
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
תודה מורי, על הסקירה המעמיקה.
התחלתי מהאחות - אמילי, עם "אנקת גבהים" לפני שנים. נגיע גם לשרלוט :-) |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
למה לתקן? גם את הפרופסור אהבתי.
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
ספר פשוט נפלא!!!!!
ה-ילדות שלי. לדעתי הוא מופת ועוד איך. יפה שכתבנו ביקורת על אותה סופרת בהפרש של כמה ימים. ועכשיו לקרוא את וילט... |
|
|
פרפר צהוב
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
יפה. עדיין לא קראתי אותו.
מעניין שהיא כתבה כמה ספרים, אבל התפרסמה רק ככותבת הספר הזה.
|
|
|
אנקה
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
לא מופתי אבל הענקת לו 5 כוכבים מנצנצים למרחק.
אגב, "ממעיטה בערך עצמה". ה-מם נשכחה איפשהו בלהט כתיבת הביקורת :)
|
|
|
סייג'
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
מורי, חיכיתי ליום הזה
והוא סוף סוף הגיע.
אני די בטוחה שזה הספר הראשון שאהבתי שגם אתה נהנת ממנו. באמת שהסתקרנתי לגבי איזה ספר אהוב יכול להיות לי במשותף איתך, ואני מניחה שזה לא כזה מפתיע שזה ג'יין אייר. למרות שאולי "אהוב" זו מילה חזקה מדי בשבילך, תקן אותי אם אני טועה. |
42 הקוראים שאהבו את הביקורת
